סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 834
 

"א"ר חסדא קרבן פסח שבישלו בחמי טבריה חייב שעבר משום צלי אש"

פסחים  מא ע"א

קרבן פסח אינו נאכל אלא צלי, כדכתיב: "אל תאכלו ממנו נא ובשל מבשל במים כי אם צלי אש" (שמות י"ב, ט'). ולכאורה קשה! איך בכלל תתכן במציאות "פסח שבישלו בחמי טבריה", שהרי נאמר בגמ' פסחים ח: "אמר רב דוסתאי בר' ינאי, מפני מה אין חמי טבריה בירושלים, כדי שלא יהיו עולי רגלים אומרים: אלמלא לא עלינו אלא לרחוץ בחמי טבריה דיינו, ונמצאת עליה שלא לשמה".

ואם נאמר שהכוונה של רב חסדא, שלקחו את הקרבן פסח לטבריה ושם בישלו את אותו, לא יתכן, שהרי הפסח אינו נאכל אלא בירושלים, ואם מוציאו מחוץ לירושלים הוא נפסל, כדפסק הרמב"ם (בפרק ד' מהלכות קרבן פסח הלכה ג'): "הפסח שיצא מירושלים ישרף מיד". ואם נאמר שהביא בכלי מים מחמי טבריה לירושלים, ואפי' אם נגיד שיש לזה דין של כלי ראשון, אי אפשר לומר כן, דהרי כלי ראשון אינו מבשל בשר כלל. כדברי הרשב"א בשבת דף מ:. ולכאורה היה אפשר לומר: שרב חסדא מדבר בזמן "שהותרו הבמות" - לאחר שעברו ישראל את הירדן בימי יהושע שאז היה מותר לאכול קרבן פסח כשאר קדשים קלים, בכל ערי ישראל במשך י"ד שנה, כדברי הגמ' בזבחים דף קי"ד.

אך קשה לומר כן, דלא מסתבר שרב חסדא מדבר על תקופה שהיתה לפניו, ולעתיד הרי הבמות לא יותרו, כדברי הגמ' בזבחים דף קי"ג. ובפרט שהרמב"ם (בפרק ח' מהלכות קרבן פסח הלכה י') מביא להלכה את הדין שפסח שבישלו בחמי טבריה אסור שאינו צלי אש, וכלל הוא דהרמב"ם לא מביא הלכה הנוגעת לתקופת העבר אם לא יהיה שייך גם לעתיד.

אבל לכאורה היה אפשר לומר: ש"חמי טבריה" לאו דווקא חמי טבריה אשר בטבריה, אלא מעיינות רותחים שבכל מקום, וכדמשמע לכאורה מדברי רש"י שם בפסחים מ"א בד"ה "חמי טבריה" - מעיינות רותחין.

ולכאורה ראיה לכך מדברי הגמ' סנהדרין דף קח: אמר רבי יוחנן: שלושה נשתיירו מאותם מעיינות של דור המבול ואחד מהם חמי טבריה. והשתא אם נאמר ש"חמי טבריה" פירושו: חמי טבריה אשר בטבריה, והלא רבי יוחנן בזבחים דף קי"ג: סובר שלא ירד מבול בארץ ישראל, אלא על כרחך צריך לומר: שחמי טבריה לאו דוקא בטבריה, אלא מעיינות רותחין בכל מקום. אבל למעשה אי אפשר לומר כן, דאם חמי טבריה הוא לאו חמי טבריה, אלא כל מעיינות רותחין, א"כ כשהגמרא אומרת: מפני מה אין חמי טבריה בירושלים, כוונתה: שאין בכלל מעיינות רותחין בירושלים, והשתא הדרא קושיא לדוכתא, איך יכול להיות פסח שבישלו בחמי טבריה.

וא"כ הדברים עדיין צריכים עיון.