דיוק וחידוש ברש"י
מסכת פסחים דף מה
עמוד א
רש"י ד"ה כל אשר יגע בבשרה. בשר חולין או שלמים שזמן אכילתו מרובה מחטאת ונגע בחטאת יקדש כדמפרש להיות כמוה שאם פסולה היתה החטאת כגון פיגול או פסול אחר תיפסל אף זו שבלעה ממנה ואם כשירה היא החטאת מהניא לבולעת הימנה לאסור באכילה אלא כחמור שבה כחומר החטאת שנבלע בה לפנים מן הקלעים ולזכרי כהונה וליום ולילה אחד:
רש"י כותב או שלמים שזמן אכילתו מרובה מחטאת, ולכאורה צריך להבין מדוע רש"י נקט את הקולה הזאת שבשלמים גבי חטאת ולא את שאר הקולות כמו שרש"י עצמו מביא בסוף הדיבור,
ונראה לומר דרש"י כתב זאת בדווקא שהכוונה לשלמים שנמצאים ביום הראשון לשחיטה שעדיין זמן אכילתו מרובה מהחטאת ולא מדובר בשלמים ביום השני שזמן אכילתו מועט מהחטאת שנשחט היום שיש לו גם את הלילה שבא אחריו, משא"כ השלמים ביום השני שאין להם את הלילה שאחריו,
ואולי בזה שרש"י טרח להסביר זאת וכוונתו לרמוז בכך שאינו סובר כגירסת ר"ח שבתוס' וז"ל ר''ח גרס כחומר שבהן ומיירי בחטאת ושלמים ואם נבלע החטאת בשלמים שנשחט אתמול נאכל כחומר השלמים ואינו נאכל בלילה ואם נבלע החטאת בשלמים שנשחט היום נאכל כחומר החטאת ואינו נאכל למחר וכו'.
