סקר
איך אתה לומד דף יומי?






 

סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 838

 

"פעם אחת חל ארבעה עשר להיות בשבת שכחו ולא ידעו אם פסח דוחה את השבת"

פסחים  סו ע"א


הברייתא בהמשך מביאה: שהלל הזקן הכריע שפסח דוחה שבת, ונאמר: "מיד הושיבוהו בראש ומינוהו נשיא עליהם".

האחרונים ובינהם ה"אור חדש" מקשים על בני בתירא קושיא עצומה: בפרשת בהעלותך (במדבר ט', א') נאמר: "וידבר ה' אל משה במדבר סיני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחודש הראשון לאמור ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו ב - 14 יום" וכו', היה זה הפסח הראשון שנעשה במדבר.

אותו חג הפסח של השנה השניה לצאתם ממצרים חל בשבת, וכפי שהגמ' במס' שבת בדף פז: מביאה ברייתא (מקורה בתורת כהנים שמות מ') "ויהי בחודש הראשון בשנה השנית באחד לחודש הוקם המשכן, תנא, אותו יום ראשון למעשה בראשית היה", וכאשר א' ניסן יוצא ביום ראשון יוצא י"ד ניסן בשבת, מדוע א"כ לא ידעו בני בתירא אם פסח דוחה שבת בשעה שבתורה נאמר במפורש שבני ישראל עשו את הפסח במועדו בי"ד לחודש שהיה בשבת.

תירוצים רבים נאמרו על קושיא זו - האור שמח בעצמו מתרץ על סמך דברי תוס' במסכת קידושין בדף לז: מתבאר שבכל מקום שנאמר בתורה ביאה דהיינו: "כי תבוא אל הארץ", אין המצוה נוהגת אלא בא"י.

תוס' מביאים: שלפי דעה זו אין להקריב קרבן פסח במדבר, שהרי בפסח נאמר: "כי תבואו אל הארץ", ותוס' שואלים: א"כ איך הקריבו בשנה השניה. ויש לומר: שעשו על פי הדיבור, זאת אומרת - שבעצם מעיקר הדין אין בכלל חובת פסח נוהגת במדבר ואותו פסח היה מיוחד שהצטוו בהוראת שעה, ולכן אי אפשר ללמוד ממנו לדורות, ושפיר הסתפקו בני בתירא אם בפסח הנוהג בארץ דוחה שבת.

דומה שיש מקום ליישב את הקושיא באופן פשוט ביותר על פי דברי הירושלמי כאן בפסחים בדף לה: מביא על הסתפקותם של בני בתירא קושיא בשם רב אבון "והלא א"א לשני שביעיות שלא יחול י"ד להיות בשבת, ולמה נתעלמה הלכה מהם", לא יתכן שבמחזור של י"ד שנים לא יצא לפחות פעם אחת שערב פסח יחול בשבת, וכיצד יתכן שבני בתירא וכל חכמי הדור שכחו עובדה שקרתה 14 שנה קודם? מתרץ שם הירושלמי: "אלא כדי ליתן גדולה להלל". מסבירים המפרשים: הקב"ה רצה לתת גדולה להלל להעלותו לדרגת נשיא, ולכן העלים במכוון מכל אנשי אותו דור את העובדה הפשוטה שקרבן פסח דוחה שבת.

(לעיל פסחים נ. על דברי רבא שסבר לדרוש בפרקא איך יקרא שמו של ה' בעולם הבא, הזכרנו ירושלמי במס' יומא פ"ג הל' ד' שחידש: שבכל יום כיפור כאשר הכה"ג היה מוציא את השם המפורש מפיו ככתבו היה במוצאי יו"כ בדרך נס נשכח מכלל ישראל, כיצד הוגים את השם ככתבו).וכעת גם לא קשה מהרבה ברייתות בש"ס שמבואר שפסח דוחה שבת, משום שאם הקב"ה העלים את העובדה שלפני 14 שנה הקריבו בשבת, וודאי, שהקב"ה יכל להעלים מהם את כל הברייתות, שמשמע מהם שפסח דוחה שבת.

(האדמו"ר מטאלנא שליט"א)

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר