סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

הרב דוד כוכב
חידושים וביאורים

 

זֹאת הַתּוֹרָה – לְכָל נֶגַע הַצָּרַעַת

כתובות עז ע"ב

 
"אמר ליה: אייתי ספר תורה וחזי, מי איכא מידי דכתיב ביה דלא קיימתיה!
- אמר ליה: מי איכרכת בבעלי ראתן ואיעסקת בתורה?!
".

קשה, הכיצד טענו חטים והודה לו בשעורים?! טוען רבי חנינא בר פפא שאין רשות למלאך המות להורגו מאחר שקיים את כל חובותיו הכתובים בתורה, ומה תשובה היא זו: מי איכרכת בבעלי ראתן ואיעסקת בתורה? וכי חובה להכרך בבעלי ראתן? וכי כך כתוב בתורה?
ועוד קשה, לו גם צודק רבי חנינא בר פפא שקיים לגמרי את כל התורה, מה הטענה בכך? הרי אמרו (שבת דף נה ע"ב; בבא בתרא דף יז ע"א) "ארבעה מתו בעטיו של נחש" ופירש רש"י בב"ב: "לא היו ראוין למות אלא שנגזרה גזירת מיתה על כל תולדותיו של אדם הראשון בעצתו של נחש".

אלא שאמר ריש לקיש: (ברכות דף סג ע"ב; שבת דף פג ע"ב; גיטין דף נז ע"ב) "אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליה, שנאמר: (במדבר יט, יד) זֹאת הַתּוֹרָה - אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל". ריש לקיש פירש את משמעות זֹאת הַתּוֹרָה – שרק כך יכולה התורה להתקיים. לפיכך צריך לדעת כיצד יפרש ריש לקיש את אותן המילים בשני המקומות הנוספים שבהם הן מופיעות: (ויקרא ז, לז) זֹאת הַתּוֹרָה לָעֹלָה לַמִּנְחָה וְלַחַטָּאת וְלָאָשָׁם וְלַמִּלּוּאִים וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים. (ויקרא יד, נד) זֹאת הַתּוֹרָה לְכָל נֶגַע הַצָּרַעַת וְלַנָּתֶק. הניחא הפסוק: זֹאת הַתּוֹרָה - לָעֹלָה, שנדרש בדיוק כדרשה הראשונה, שאין דברי תורה מתקיימין אלא במי שמוסר את נפשו וכל גופו עליה - כעולה. אך מה הדרשה בפסוק זֹאת הַתּוֹרָה דנגעים?
בסוגייתנו מבואר: זֹאת הַתּוֹרָה לְכָל נֶגַע הַצָּרַעַת וְלַנָּתֶק, אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שבמסירות נפשו מיכרך בהו - בכל בעלי נֶגַע הַצָּרַעַת, ועסיק בתורה, מפני שבוטח בה ואינו חושש ממלאך המות. הוי אומר שמה שאמרו במסכת סוטה דף כא ע"א: "תורה, בין בעידנא דעסיק בה ובין בעידנא דלא עסיק בה - מגנא ומצלא", אין אותה תורה שבכוחה להגן ולהציל נקנית אלא במי שמגיע בה למסירות נפש ממש. וזהו שטען מלאך המות לרבי חנינא בר פפא: הסובר אתה שבקיומך את התורה בשלימות כבר נעשית כרבי יהושע בן לוי שהתורה מגינה עליו? לא כך הדבר. וכי סיכנת את נפשך כמותו ללמוד וללמד תורה אפילו עם בעלי ראתן? זֹאת הַתּוֹרָה! כתוב, שנוי ומשולש בספר התורה שאין התורה מתקיימת בקיום גמור אלא רק במי שממית עצמו עליה כרבי יהושע בן לוי ונכרך לְכָל נֶגַע הַצָּרַעַת. רק על שכמותו מגינה היא אף ממלאך המות. ולא זו בלבד אלא שגם מעשירתו כשיטתו במסכת בבא בתרא דף כה ע"ב.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר