חידות וחידודים על הדף / אריה פלהיימר

פסחים נא-נז

1. באיזה עניין נזכר:

א. "ולעזה עליהן המדינה ואמרו מימינו לא ראינו כך"?
ב. "ולעזה עליו כל המדינה אמרו מימינו לא ראינו כך"?
ג. צוער?
ד. "דלם"?
ה. אנשים אלימים?
 

2. מי הוא זה ואיזה הוא:

א. שהסתיר מאורחיו את מה שאכל ומדוע נהג כך?
ב. האדם, שכנראה אימת את הכלל "מי שיש לו קשרים אינו זקוק לפרוטקציה"?
ג. ה"זוכה ויושב בישיבה של מעלה"?
ד. המורדת שמחזירים אותה למקומה?
 

3. מה המשותף ל:

א. מילין, דקלים, קנים, שקמה?
ב. ביכורים, נחל איתן, מקח וממכר?
ג. חייטים, ספרים, כובסים?
 

4. השלם:

א. "כל המטיל ............. לכיס תלמידי חכמים זוכה ו........... בישיבה של מעלה".
ב. "פוק ....... כמה ........... איכא בשוקא".
ג. "אוי לי מבית בייתוס אוי לי מ.........ן אוי לי מבית חנין אוי לי מ..........ן ".
ד. "אוי לי מבית קתרוס אוי לי מ..............ן אוי לי מבית ישמעאל בן פיאכי אוי לי מ..............ן".
 

5. שונות:

א. "עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו" – איזו תופעה שלילית נדרשת מהסיפא ובאיזה אופן?
ב. "...חנה ישר" היכן בענייננו ומהי המשמעות?! (אזהרה: בהוצאת דברים מהקשרם הכתוב מדבר!)
ג. "עולא הוה רכיב חמרא ואזיל והוה שקיל ואזיל רבי אבא מימיניה ורבה בר בר חנה משמאליה וכו'" (נ"ג: 8 למטה): האם נתת את דעתך לפשר ציון הפרטים הללו, והרי עיקר הדברים מצוי בתוכן דבריהם?
ד. "ובכל מקום תלמידי חכמים בטלים" מתי וממה?
ה. היכן בענייננו ישנה התייחסות שלילית לקריאה בלתי מדויקת על פי טעמי המקרא?
 

תשובות

1. באיזה עניין נזכר:
א. "ומעשה ביהודה והלל בניו של רבן גמליאל שיצאו בקורדקיסון בשבת בבירי ולעזה עליהן המדינה וכו'", נ"א. מתחת לשליש העליון.
ב. "ומעשה בר"ש בן גמליאל שישב על ספסלי נכרים בשבת בעכו וכו'", נ"א. באמצע העמוד.
ג. "אוכלין בתמרים (= בשנת השמיטה) עד שיכלה האחרון שבצוער", נ"ב. 2 לפני התחתונה.
ד. "ולרגל היו (=הכהנים) מקפלין אותן (=את העורות) ומניחין אותן על גב מעלה בהר הבית כדי שיהו עולי רגלים רואין שמלאכתם נאה ואין בה דלם (רש"י: דופי).", נ"ז. באמצע העמוד.
ה. "בראשונה היו מניחין עורות קדשים בלשכת בית הפרוה לערב היו מחלקין אותן לאנשי בית אב והיו בעלי זרועות נוטלין אותן בזרוע התקינו שיהיו מחלקין... ועדיין היו גדולי כהונה נוטלין אותן בזרוע", נ"ז. 11 למעלה, וכן בהמשך העמוד (בהתרחבות): "...ועבדיהן חובטין את העם במקלות".

2. מי הוא זה ואיזה הוא:
א. כשהגיע רבה בר בר חנה מא"י לבבל אכל חלב מסוים, שנהוג לאוכלו בארץ ישראל, אך כאשר נכנסו אליו שני חכמי בבל (שנהגו איסור גם בחלב הזה) הסתיר אותו מהם, נ"א. 4 לפני ההתרחבות.
ב. "שלחו לו (=חכמים) אלמלא תודוס אתה (רש"י:אדם חשוב) גזרנו עליך נדוי שאתה מאכיל את ישראל קדשים בחוץ", נ"ג. 2 למטה.
ג. "המטיל מלאי לכיס תלמידי חכמים", נ"ג: 3 לפני המשנה.
ד. המדובר בתרנגולת שברחה בחול המועד מדגירה על הביצים, שמותר להחזירה, נ"ה: 1 מתחת לגמ'.

3. מה המשותף ל:
א. צמחיה המהווה סימן מזהה לאיזור גיאוגרפי בארץ ישראל, נ"ג. 1 מתחת להתרחבות.
ב. אלו הן שלושה "נפקא מינא" לסימני האיזורים הגיאוגרפיים בארץ ישראל (יעוין בתשובה הקודמת), נ"ג. 4 מתחת להתרחבות.
ג. "ג' אומניות עושין מלאכה בערבי פסחים עד חצות ואלו הן החייטין והספרים והכובסין", נ"ה. בסיפא של המשנה השנייה.

4. השלם:
א. "כל המטיל מלאי לכיס תלמידי חכמים זוכה ויושב בישיבה של מעלה", נ"ג: 3 לפני המשנה.
ב. "פוק חזי כמה בטלני איכא בשוקא", נ"ה. 1 לפני המשנה הראשונה.
ג. "אוי לי מבית בייתוס אוי לי מאלתן אוי לי מבית חנין אוי לי מלחישתן ", נ"ז. 4 לפני ההתרחבות.
ד. "אוי לי מבית קתרוס אוי לי מקולמוסן אוי לי מבית ישמעאל בן פיאכי אוי לי מאגרופן", נ"ז. 3 לפני ההתרחבות.

5. שונות:
א. "כל המיקל לו מגיד לו", נ"ב: השליש התחתון.
ב. "... אמר ליה ההוא סבא ואיתימא רבה בר בר חנה ישר"(= יישר כוחך), נ"ג: 9 למטה.
ג. מסתבר שהגמרא מתכוונת ללמדנו בדרך של "מילתא אגב אורחא קא משמע לן", בהתאם להלכה: "שלשה שהיו מהלכין בדרך הרב באמצע וגדול בימינו וקטן בשמאלו", עירובין נ"ד:
ד. ממלאכה, בתשעה באב, נ"ד:שורה 3 במשנה.
ה. "... שהיו אומרים היום על לבבך דמשמע היום על לבבך ולא מחר על לבבך", נ"ו. בסוף השליש הראשון.

המחבר מוכן ברצון לשלוח את החידון ישירות לדוא"ל הפרטי, ואף ישמח לקבל הארות והערות. את הבקשה יש להפנות ל [email protected]