מאת: הרב יהודה קוק
מחבר ספר "נופת צופים"
שתים שעשו פטורים
פסחים פה ע"ב
מה שבת עד דעבד עקירה והנחה אף ה"נ עד דעבד וכו', ופירש"י בזה"ל, כשבת דבעינן עקירה והנחה דעד שיניח לא נגמרה מלאכה, וגבי שבת וכל חיובי חטאת כתיב בעשותה בעושה את כולה ולא בעושה מקצתה, והאי נמי אע"ג דלאו בר חטאת הוא הוצאה כי התם בעינן, עכ"ל רש"י יעו"ש.
וא"כ מבואר להדיא דהוי פטור בכל התורה ולא רק גבי שבת דהא פסוק זה מעם הארץ וגו' כתיב בויקרא (ד', כז') גבי פרשת "חטאת" דכ' ואם נפש אחת תחטא בשגגה מעם הארץ בעשותה אחת ממצות ה' אשר לא תעשינה ואשם, וא"כ לפי"ז נר' ודאי דפטור זה הוי גבי כל התורה כולה ולא רק גבי "שבת" וכגון גבי עבודה זרה ששתים עבדו ע"ז ביחד וכגון שזרקו "ביחד" אבן למרקוליס בשוגג דג"כ יפטרו מלהביא חטאת מדין "בעשותה" וגו'. וכן נר' דפטור זה דוקא מקרבן חטאת ולא מסקילה ומלקות וכרת, דהא המיעוט בכה"ג נאמר רק גבי חטאת ותו לא.
וכן יעוי' ב"מקור חיים" [מבעל הנתה"מ] בה' פסח (בהגהותיו על המג"א סימן רסו') שכ' בזה"ל, אמנם נראה וכו' דשנים שעשאוהו נלמד מקרא דבעשותה וקרא זה נאמר על כל עבירות ולא בשבת בלבד, ולא מצינו זה לפטור בשאר עבירות כגון שנים שחרשו בשביעית או שבשלו בשר בחלב דבשבת פטורים ובהנך חייבין, וכן שנים שהרגו נפש מפיק לה מקרא אחרינא לפטור בסנהדרין (עח.), וכן שנים ששחטו בחוץ וכו' וכיו"ב בהרבה עבירות שנים שעשאוהו חייבין וכו', עכ"ל המק"ח יעו"ש. והוא כש"נ ברש"י דה"ה בכל עבירות דפטורים בכה"ג מקרבן חטאת, ומאידך הוי רק פטור מחטאת ולא מאיסור דאורייתא. ומש"כ אח"כ דבשאר עבירות וכגון שחרשו שנים יחד בשביעית וכו', נר' דהיינו דחייבים ע"ז "מלקות" או "מיתה" דאיכא בזה דהא ע"ז ליכא פטור הממעטו מזה כלל אך מחטאת יפטר גם בזה, וכש"נ. ועדיין יל"ע בכוונתו.
אולם מאידך יעוי' ברש"י בשבת רפכ"ד (קנג:) בד"ה כל שבגופו וכו' שכ' בזה"ל, אבל הכא הא עקר ליה חבריה הוי ליה שנים שעשאוה ואסור מדרבנן ולא שרויה גבי כיס, עכ"ל רש"י ע"ש. והיינו דס"ל בפשיטות דמש"כ דשנים שעשו פטורים היינו אף לענין "סקילה ומלקות וכרת" כשעשו לזה במזיד ורק מדרבנן אסור אך מה"ת מותר לעשותו. וה"נ מדוייק ברש"י לקמן (צג.) בד"ה ור' שמעון מטהר וכו' דס"ל דשנים שעשו "פטורים" היינו דליכא ע"ז אזהרה מה"ת ופטור מכל עונש ע"ש. וכן מדוייק דס"ל דהוי פטור בכל התורה כולה ולא רק גבי שבת, וכש"כ רש"י בפסחים שם, דהא לא איירי שם גבי "שבת" כ"א גבי "זב" ואעפ"כ ס"ל לרש"י דאית ביה פטור דשנים שעשו. אולם צ"ע מנ"ל זה, שכן המיעוט דפטורים ע"ז נאמר רק גבי "קרבן חטאת" ותו לא.
ומצאתי ב"משך חכמה" בפ' יתרו עה"פ לא תעשה כל מלאכה וגו' (כ', י) שכ' וז"ל, יתכן דמפרש "כל" מלאכה ולא מקצת מלאכה פרט לשניים שעשאוהו או זה עוקר וזה מניח ולכן פטור ממיתה דליכא אזהרה, ורק לפוטרו "מקרבן" יליף מקרא דבעשותה כולה ולא מקצתה, משום דקרבן לא בעי אזהרה, ודו"ק, עכ"ל הגרמ"ש הכהן מדוינסק ז"ל יעו"ש. והיינו דהמיעוט דבעשותה וגו' אכן איירי רק "בקרבן חטאת", אולם מאידך איכא מיעוט אחר דליתנייהו באיסור דאורייתא כלל וע"כ דליכא ע"ז סקילה וכרת ומלקות, והוא מדכ' "כל" מלאכה וגו'. אולם צע"ג מנין לחדש דרשות שלא הוזכר בחז"ל, וכן צ"ע כלעיל מנין אכן דס"ל לחז"ל שפטור אף ממלקות וכו' וליכא ע"ז "אזהרה" מה"ת, וצ"ע.
