כת עצלנית, או כת נצרכת? / הרב עקיבא כהנא

פורסם בעלון השבועי חמדת ימים - ארץ חמדה

פסחים סד ע"א

המשנה (סד ע"א) אומרת שהפסח צריך להיעשות בשלוש כתות, ולומדת דין זה מהפסוק (שמות יב, ו) ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל, שצריך להיות קהל עדה וישראל.

אע"פ שצריך שלוש כיתות על מנת לשחוט את הפסח בציבור כהלכתו, אומרת הגמרא (סה ע"א) שהכת השלישית נקראת כת עצלנית. הגמרא מבארת שלמרות שחייבים להיות אנשים בכת השלישית, למרות זאת כל אדם צריך להשתדל להגיע לכת הראשונה.

מהגמרא נראה כי יש ביקורת על הכת השלישית, על כך שאינם מזדרזים מספיק בקיום המצווה, ומזה למד האור זרוע (ב, רכו, הובא בדרכי משה אורח חיים תנה סק"ב) שאם יש רבים שעושים מצווה יחד, צריך לזרז את עצמו להיות מהראשונים שעושים את המצווה ולא לדחות את עשיית המצווה. המהרי"ט (א, צז) לומד גם לגבי תפילת מנחה שיש להתפלל אותה בהזדמנות הראשונה האפשרית (אחרי שמגיע זמן מנחה קטנה), ולא להתעצל ולחכות עד סוף זמנה (ויש להקשות עליו מגמרא ברכות כח ע"ב שממנה עולה שעדיף להתפלל מנחה עם דמדומי חמה, אמנם יש שפירשו בגמרא שם שמדובר בתפילת ערבית).

נשאלת השאלה אם באמת אנחנו חייבים אנשים שיהיו בכת השלישית, ובלי זה שחיטת הפסח הציבורית לא תהיה לכתחילה, מדוע מכנים אותם עצלנים, ומדוע מגנים אותם? הרי כולנו צריכים אותם! (זה לא דומה למצוות אחרות, שכולם יכולים להתפלל מנחה מוקדם, ואילו כאן צריך אנשים שיישארו לכת שלישית). המאירי (סד ע"א ד"ה "קראו") מבאר שאין לומר שקראו להם עצלנים מלשון גנאי, אלא רק לומר שכל המזדרז הרי זה משובח.

אמנם נראה שניתן לבאר לפי דברי הגמרא באופן שונה קצת, את היחס האמיתי לכת השלישית:

הגמרא מביאה שתי דוגמאות נוספות לדברים שצריכים אותם, ולמרות זאת יש בהם גנאי: א. צריך מוכרי בשמים ובורסי (מעבד עורות) בעולם, ואעפ"כ אוי למי שעובד בתור בורסי (כי יש לו ריח רע), ואשרי מי שעובד בתור בשם. ב. צריך בנים ובנות, ואעפ"כ אוי למי שיש לו בנות ולא בנים.

ניתן לראות אולי בדוגמאות אלו דירוג, בעשיית הפסח הכת השלישית מגיעה אחרונה בבחירתה, אך היא מקיימת את אותה המצווה כמו הראשונה (פרט לכך, בדיעבד הפסח כשר אם עושים אותו גם בכת אחת (רמב"ם קרבן פסח א, יא) ולכן ניתן להסתדר בלעדיה, אלא שהדין לכתחילה הוא שצריך לעשות את הפסח בשלוש כיתות והיא מהכת השלישית).

לעומת זאת הבשם והבורסי עושים דברים שונים, אם לא יהיה בורסי, לא יהיה עיבוד עורות עם כל המשתמע מכך (סת"ם, נעליים ארנקים וכו'), ובאמת לא ניתן לחיות בלי העורות המעובדים, ובזכות זה שיש אנשים שמסכימים להיות בורסיים יש לנו עורות מעובדים. יש מידה של אחריות לבורסי, ברור לנו שאנו צריכים אותו, ובלעדיו לא היינו מתקיימים.

בדוגמה השלישית מדובר על דבר שוודאי שהוא נצרך, אי אפשר בלי בנות ובנים, ובנוסף לזה הוא כלל לא תלוי בבחירה של האדם (אף שיש כאלו שכתבו שהיה צריך להשתדל שיהיו בניו זכרים כמו בגמרא בעירובין ק ע"ב, ברור שגם אם משתדל הוא לא יכול להבטיח שיהיו לו בנים). האדם לא מחליט אם ייוולדו לו בנות או בנים, וברור שכוונת הגמרא רק שהוא חסר מזל.

ייתכן שהגמרא, עם שלושת הדוגמאות שנתנה, באה לומר לנו איך להתייחס לאנשים שלא זוכים להגיע ראשונים לקיום המצווה ומגיעים דווקא אחרונים לקיום המצווה.

היחס הראשוני הוא להאשים אותם, לומר שהם עצלנים. היחס השני, הוא לנסות להבין שצריך גם אנשים שמגיעים אחרונים, וגם הם תורמים, ולנסות להבין במה. כמו שהבורסי תורם לתיקון העולם לא פחות מהבשם. אמנם, עדיין הדבר תלוי בם, הם בחרו במלאכה שכזו, או באופן שכזה לבצע את המצווה. היחס השלישי, הוא לנסות להבין אולי באמת יש גם גורמים שלא בשליטתם שהם גרמו להם להגיע אחרונים. בסופו של דבר גם אנשים אלו מהווים חלק מקיום המצווה והם שותפים לתיקון העולם.