הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

"לישנא אחרינא"

פסחים סח ע"א

תני תנא קמיה דרב יצחק בר אבדימי +דברים כג+: 
ויצא אל מחוץ למחנה - זו מחנה שכינה, 
לא יבא אל תוך המחנה - זו מחנה לויה, 
מכאן לבעל קרי שיצא חוץ לשתי מחנות. 
אמר ליה: אכתי לא עיילתיה אפיקתיה? 
לישנא אחרינא: אכתי לא אפיקתיה עיילתיה? 
אלא אימא: מחוץ למחנה - זו מחנה לויה, לא יבא אל תוך המחנה - זו מחנה שכינה. 
מתקיף לה רבינא: אימא אידי ואידי למחנה שכינה, ולעבור עליו בעשה ולא תעשה! - אם כן לימא קרא ויצא אל מחוץ למחנה ולא יבא אל תוך, המחנה למה לי? שמע מינה: ליתן לו מחנה אחרת

1.
רמב"ם הלכות ביאת המקדש פרק ג הלכה ח:

הטמא המשולח מהר הבית אם נכנס עובר בלא תעשה
שנאמר ויצא מחוץ למחנה זה מחנה שכינה
ולא יבוא אל תוך המחנה זה מחנה לויה, וכן מצורע שנכנס לירושלים לוקה, אבל אם נכנס לשאר הערים המוקפות חומה אף על פי שאינו רשאי לפי שנאמר בדד ישב אינו לוקה.

הרמב"ם פוסק שבעל קרי יוצא משני מחנות ממחנה שכינה וממחנה לויה והוא מצטט את הפסוקים כמובא בסוגייתנו בדברי ה"תני תנא...".

2.
הרמב"ם לא מתייחס כלל לקושית רב יצחק בר אבדימי ולהסברו.

3.
ואומרים הפרשנים שבגירסת הגמרא שהיתה לפני הרמב"ם היה קטע זה חסר [ראה "מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד קלד].

4.
ויש אומרים [ראה שם, בהערה יג], שסדר הבאת הדברים שהיה בגירסת הרמב"ם היה הפוך, והדרשה הראשונה בסוגיה [וכפי שהובאה ברמב"ם] היתה השניה ולהיפך.

4.1
ונראה שלפי זה יוצא שדברי הרמב"ם מתאימים למה שהובא אחרי ה"לישנא אחרינא", וכשיטת הרמב"ם - בדרך כלל - לפסוק כלשון אחרון.