מאת: הרב יהודה קוק
מחבר ספר "נופת צופים"
יקום רוצח יקטל עני ואביון
פסחים ב ע"א
מיתיבי לאור יקום רוצח יקטל עני ואביון וגו'.
ויל"פ בדכ' "לעני ואביון" עפי"ד הגמ' בפ"ט דב"מ (קיא:) דת"ק לומד מדכ' לא תעשוק שכר עני ואביון להקדים עני לעשיר, וכן להקדים עני לאביון וכו', ופירש"י דאביון מעונה יותר מעני ולשון "אביון" האובה ואינו משיג מה שנפשו מתאוה לכל טוב, ואשמעינן קרא דעני קודם לאביון משום דעני כסיף למיתבעיה אע"ג דצריך, עכ"ל יעו"ש. וכן יעוי' ברש"י בפ' משפטים עה"פ לא תטה משפט אביוניך וגו' (כג', ו') דהוי לשון "אובה" שהוא מדולדל ותאב לכל טובה ע"ש. וכ"כ רש"י בפ' ראה עה"פ אפס כי לא יהיה בך אביון (טו', ד') ע"ש. וכן יעו"ש ב"מושב זקנים" בזה.
וא"כ יל"פ דזהו דכ' דיקום רוצח ויקטל עני ואביון, דלא מיבעיא דירצח לעני שיש לו מעט כסף ומטלטלים לגנוב ממנו כ"א אף ירצח לאביון שאין לו כלום ומדולדל ביותר דאף לו יקטל הרוצח השפל, ודו"ק.
ויעוי' עוד בספר "טעמא דקרא" על אסתר (בהוספות בסוף הספר) עה"פ ומתנות לאביונים שכ' שנשאל הרי "אביון" גדול מעני כמבואר בב"מ (קיא:) וא"כ איך יוצאים יד"ח בעניים סתמא הרי בקרא כ' "אביונים". ותירץ דהא בגמ' שם מבואר דעני קודם לאביון משום דעני מתבייש לבקש אע"פ שצריך ומשא"כ אביון כבר הורגל לבושת ואינו מתבייש, וא"כ י"ל דקמ"ל בקרא באסתר דגם באביונים יוצאים יד"ח המצוה וכ"ש בעני דיותר מצוה לתת לו, עכ"ד מו"ר הגרח"ק שליט"א יעו"ש. ועפי"ז יל"פ דזהו דכ' באסתר שם (ט', כב') "לאבינים" חסר וא"ו ודלא כדכ' בכל דוכתי "אביונים" מלא בוא"ו, דקאתי לרמז דמצותו לאו דוקא באביון שאין לו כלום ותאב לכל, אלא אף בעני שיש לו מעט כסף ואוכל ג"כ מקיימים בו המצוה, דהוי כ"ש דמקיימים מצותו אף בעני וזו ואי"צ לומר זו קתני, ודו"ק. ונכון בס"ד.
