מאת: הרב יהודה קוק
מחבר ספר "נופת צופים"
אם מותר לכתחילה לבדוק חמץ לפני ליל י"ד
פסחים ד ע"א
ת"ר אין בודקין לא לאור החמה ולא לאור הלבנה ולא לאור האבוקה אלא לאור הנר וכו'.
ויעוי' בשו"ע או"ח (סי' תלג' ס"א) דבדיקת חמץ זמנו ביד' בלילה ואם לא בדק אז יבדוק ביום יד', ובמשנ"ב (בסק"א) כתב דאם הקדים ובדק ביום יג' לאור הנר צריך לחזור ולבדוק ליל יד' כתקנת חכמים מ"מ לא יברך אז משום שיש פוסקים [הגר"א] דבדיעבד יצא בבדיקה א' וכו', ובשעה"צ (אות ה') כ' בזה"ל, והנה מדברי הפר"ח והגר"א והלק"ט והח"י משמע דאפילו לכתחילה יכול לבדוק בליל יג' לאור הנר אם רק מתכוין לשם בדיקה. אכן בספר "חק יוסף" פקפק ע"ז דאף דמצד הבדיקה אין קפידא בזה מ"מ יש למנוע מזה דיפסיד אז הברכה וכו', והוי דומיא דקיי"ל דערום לא יתרום משום שאינו יכול אז לברך, עכ"ל השה"צ יעו"ש. ולפי"ז נראה דאם ישאיר עכ"פ חדר א' בביתו לבדוק בליל יד' דהוי לכתחילה אף לחק יוסף, דהא לא מפסיד הברכה דאכתי יוכל לברך הברכה דביעור חמץ על החדר שהשאיר, וא"כ לכו"ע יוכל לבדוק חלק ואפי' רוב הבית כל עוד שמשאיר לבדוק משהו בליל יד'.
אולם אפשר דאף בכה"ג אינו לכתחילה, דהא י"ל דהחסרון לא שמפסיד "הברכה דביעור חמץ", אלא במה שעשה מצוה "בלי ברכה", דסו"ס כשמקיים "מצות בדיקה" בליל יב' וכו' "אינו מברך" ע"ז ומה בכך שיברך בליל יד' על מה שנשאר לו לבדוק הא אכתי בשעתו לפני ליל יד' קיים מצוה דרבנן "דבדיקת חמץ" בלי ברכה, ולכן אין ראוי לבדוק לפני כן להח"י, וזה שהוסיף (השה"צ או הח"י) דהוי דומיא דערום לא יתרום דהא יקיים מצוה "בלי ברכה". אולם שמא הבי' כלעיל, דהא לא דמי כ"כ לערום שלא יתרום, דהתם הערום יפסיד הברכה לגמרי והכא אם ישאיר לליל יד' לא יפסיד הברכה, וא"כ יש להסתפק בכוונת הח"י, ונפק"מ כנ"ל כשהשאיר חדר לליל יד', ודו"ק. ועכ"פ מבואר שחוץ מענין "הברכה" לכו"ע הוי לכתחילה לבדוק לפני ליל יד'.
והנה יעו"ש לקמן (בסעיף יא') שכ' דהמכבד חדרו ביג' ומכוין לבדוק החמץ ולבערו ונזהר שלא להכניס שם עוד חמץ אעפ"כ צריך לבדוק בליל יד', וכ' המ"ב (בס"ק מה') בזה"ל, שהכיבוד אינו בדיקה גמורה וכו', ואפילו אם בדק לאור הנר בחורין ובסדקין ג"כ צריך לחזור ולבדוק בלילה ככל ישראל שלא לחלק בין בדיקה לבדיקה, [כ"ז מתבאר מתוך דברי התה"ד בשם מרדכי] עכ"ל המ"ב, ובשה"צ כ' בזה"ל, ולטעם זה אם שייר חדר אחד לבדוק אותו כדין בלילה שפיר דמי כ"כ בתה"ד וכו', אבל לפי מה שסיים המ"א ואפילו בדק ביום וכו', לא מהני מה שיבדוק בלילה רק חדר אחד, עכ"ל השה"צ יעו"ש.
וא"כ יל"ע, חדא אמאי לא כ' דהוי בדיעבד אף מחמת הברכה וכש"כ החוק יוסף דהובא לעיל, ועוד יל"ע דהכא סיים השה"צ דלפי המג"א אכן אף בכה"ג אינו לכתחילה לבדוק לפני יד' ולא מחמת הברכה אלא כדי "שלא לחלק" בין בדיקה לבדיקה, ולעיל מבואר שרק לח"י אינו לכתחילה ורק מחמת הברכה, ואמאי סתם בזה. והוי נפק"מ דלצד א' בבי' השה"צ דלעיל אכן לכו"ע הוי לכתחילה לבדוק רוב הבית ולהשאיר חדר א', אך לשה"צ בסוף מבואר דלמג"א אף בכה"ג אינו לכתחילה לעשות כן, וצ"ע אמאי סתם בזה, וסתר קצת דבריו.
