מאת: הרב יהודה קוק
מחבר ספר "נופת צופים"
אם מותר לת"ח לאכול בביהכנ"ס ובביהמ"ד
פסחים קא ע"א
לאפוקי אורחים ידי חובתן דאכלו ושתו וגנו בבי כנישתא. וכ' תוס' וא"ת הא אמרי' דבתי כנסיות אין אוכלין בהן ואין שותין בהן, ואע"ג דאכילה ושתיה של מצוה מותר מ"מ שאינה של מצוה אסור וכו', וע"כ י"ל דלאו דוקא בביהכנ"ס אכלו אלא בחדרים הסמוכים לביהכנ"ס וכו', ע"כ יעו"ש.
והנה יעוי' בירושלמי בברכות (ספ"ב), וכ"ה בשבת (פ"ק ה"ב) שכ' דמעשה היה עם ר' מיישא ור' שמואל בר"י שישבו ואכלו בא' מהביהכנ"ס העליונים והגיע זמן תפילת מנחה וכו' יעו"ש, וא"כ מבואר בזה דמותר לת"ח לאכול בביהכנ"ס, וכן יעוי' במגילה (כח:) שמותר לת"ח לאכול שם, וכ"כ הרמב"ם בפי"א דתפילה ה"ו, וע"ש במגילה בע"א בתוד"ה אין דמש"כ בגמ' הכא רפ"י שאכלו בביהכנ"ס לאו דוקא שאכלו שם אלא בחדר הסמוך לביהכנ"ס, וכ"כ תוס' הכא, וע"ש שכ' כן אף לדאי' בירושלמי במו"ק (פ"ב סה"ג) ובסנהדרין (פ"ח ה"ב) שאכלו בביהכנ"ס סעודת מצוה דקידוש החודש דלאו דוקא שאכלו בביהכנ"ס וכו' [ודלא כש"כ הפנ"מ והקה"ע שם], ודחקו לומר כן מדלא איירי דוקא בת"ח, אך הכא דאיירי בת"ח אין לדחוק כן.
אמנם יעו"ש בירושלמי בבי' דה"חרדים" בברכות שם דכ' דהלשון מהופך עליית כנשתא, כלומר שהיו אוכלין כאחד באחד מהעליות הסמוכין לביהכנ"ס שרגילות לאורחין לאכול שם כדכתב רבינו ניסים בר"פ ערבי פסחים עכ"ל, אמנם דבריו תמוהים למה נדחק והפך הלשון, דשפיר אפ"ל הכא דהוי ממש בביהכנ"ס דת"ח היו ומותרים לאכול שם, ודוקא בגמ' הכא נדחקו הר"ן ותוס' לפרש דלאו דוקא בביהכנ"ס מדלא איירי דוקא בת"ח, וא"כ שפיר אפ"ל כבפנ"מ ובקה"ע דאכלו ממש בביהכנ"ס, והחרדים צ"ע.
