סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

רב אחא ורבינא - כמי הלכה?

פסחים עד ע"ב


אומצא ביעי ומיזרקי, 
פליגי בה רב אחא ורבינא. 
בכל התורה כולה רב אחא לחומרא ורבינא לקולא, והילכתא כרבינא לקולא

לבר מהני תלת, דרב אחא לקולא ורבינא לחומרא - והלכתא כרב אחא לקולא. 
האי אומצא דאסמיק, חתכיה ומלחיה - אפילו לקדרה שרי. שפדיה בשפודא - שרי, מידב דייב. 
אחתיה אגומרי - פליגי בה רב אחא ורבינא. חד אסר וחד שרי. מאן דאסר - מצמית צמית, ומאן דשרי - מישאב שאיב. 
והילכתא: מישאב שאיב. 
וכן ביעי, חתכינהו ומלחינהו - אפילו לקדרה שריין. תלינהו בשפודא - שריין, מידב דייב. 
אחתינהו אגומרי - 
פליגי ביה רב אחא ורבינא. חד אסר וחד שרי, מאן דאסר - מצמית צמית, ומאן דשרי - מישאב שאיב. 
וכן מיזרקי, חתכיה ומלחיה - אפילו לקדרה שרי, תלייה בשפודא בית השחיטה לתתאי - שרי, מידב דאיב. אחתיה אגומרי - פליגי רב אחא ורבינא, חד אסר וחד שרי. מאן דאסר - מצמית צמית, ומאן דשרי - מישאב שאיב. 
והלכתא: מישאב שאיב. 

1.
יש סוגיה מקבילה במסכת חולין דף צג עמוד ב:

אומצי ביעי ומזרקי, פליגי בה רב אחא ורבינא;
בכל התורה כולה רבינא לקולא ורב אחא לחומרא, והלכתא כרבינא לקולא,
לבר מהני תלת דרב אחא לקולא ורבינא לחומרא - והלכתא כרב אחא לקולא. אומצא דאסמיק; חתכה ומלחה - אפילו לקדרה נמי שפיר דמי, תלייה נמי בשפודא - דאיב דמא, אגומרי - פליגי בה רב אחא ורבינא, חד אמר: משאב שאיבי ליה, וחד אמר: מצמת צמתי ליה; וכן ביעי, וכן מזרקי.

הביטוי "פליגי בה רב אחא ורבינא" - 32 מופעים בש"ס [לא הרבה - ביחוד כשמדובר שבסוגייתו בלבד מוזכר 4 פעמים]

2.
"הליכות עולם" שער חמישי סעיף ו:

" בכל התורה כלה דפליגי רב אחא ורבינא רב אחא לחומרא ורבינא לקולא וסימניך ח"ח, ח' דרב אחא ח' חומרא.
הלכתא כרבינא לקולא בר מתלת דרב אחא לקולא ורבינא לחומרא, והלכתא כרב אחא לקולא וסימניהון אומצ"א ביע"י ומיזרק"י, וכולן הלכות קבועות הם בחולין פרק גיד הנשה (חולין דף צג ע"ב) יעויין שם ואין צורך לכותבן.

וכן הדברים כתובים בסוגייתנו מסכת פסחים דף עד עמוד ב.

והני מילי כשחולקין הם בפני עצמם, אבל כשאחרים חולקים עמהם לא שייך למימר הכי כן ראיתי בתוספות. "

וראה, שם, ב"יבין שמועה", שם, כלל רנג:
ורש"י בחולין, שם, אומר

"בכל התורה כולה רב אחא ורבינא, חד אמר הכי וחד אמר הכי, בכולהו ההוא דמיקל - רבינא, וההוא דלחומרא - רב אחא"

3.
וקשה מאד: בכל אותם מקומות שהדעה שמקילה מזוהה בוודאות, מדוע הגמרא לא הציגה את שמו של רבינא במפורש ליד דעתו ונקטה באופן סתמי "חד אמר..."?


4.
ואפשר לומר: היתה מסורת תחילה "חד אמר... וחד אמר..." ולא ידעו מי אמר, ולאחר שבררו העניין נקבע הכלל שרבינא הוא זה שמיקל, וזה נקבע במסכת חולין, ובסוגייתנו - במסכת פסחים.

5.
ואולי אפשר לומר גם: במחלוקת רבינא ורב אחא היתה הלכה צריכה להיות כרב אחא כנגד רבינא [לא נאריך עכשיו בדבר זהותו של "רב אחא". אם הוא אחרי רבינא אזי "הלכה כבתראי"], ולכן הגמרא לא רצתה לפסוק בניגוד לכלל הזה ולכן סתמה "חד אמר..." והכריעה על פי הכלל שהלכה כמיקל.

6.
ונראה לומר עוד אפשרות, לפי מה שהבאנו כמה פעמים בשם הרב אברמסקי לגבי רב ושמואל, כך גם כאן. הגמרא קבעה נקודתית שההלכה בכל אותם מקומות כדעת המיקל, והיא רצתה שיהיה נאמן לכללים הידועים, ולכן החליטה שרבינא הוא שפסק את הדעה לקולא, והכלל הוא שרבינא ורב אחא ההלכה כרבינא.

7.
תוספת: לפי הדברים ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד רמד:

שו"ת חוות יאיר סימן צד:

רב אחא ורבינא בכל התורה רבינא לקולא וכו' בפסקים וכתבים קי"א תמה על אריכות לשון זה דהל"ל בקצרה בכל התורה הלכה כמיקל.
ועוד צל"ע מ"ט דש"ס דלא זכר בפי' מי ס"ל כך ומי כך במקומו ומצינו בכה"ג בכמה אמוראים כגון ברב ושמואל בב"ב צ"א ע"א וגם גבי תנאים בפלוגתתא /בפלוגתא/ דר"י ור"מ במכות י"א ע"א ושם ע"ב רב אמי ור' יצחק נפחא
וי"ל דאותן אמוראי דבימי רב אשי ידעו שנחלקו יחד בדבר ולא ידעו בירור דעת כ"א וגם זה פלא בפלוגתת' דרב אחא ורבינא דבכל ענין שנחלקו לא כיון המחמיר להלכה וגם תמיה קצת בכמה כללים שבפסקי הלכות (והוא שאלת השואל שבתחילת המאמר ואף שישבנו קצת מ"מ נשאר תמוה) ומ"ש בה"ע דל"ה ע"ב דהיינו כשאין אחרים חולקים עמהם לא הבנתי ולא מצאתי.

וכלל הנ"ל הוא בגמ' דחולין צ"ג ע"ב ופסחים ע"ד ע"ב. וצ"ע מס' ע"ז ל"ג ע"ב ויבמות ל"ט ע"ב.

באופן כללי הוא מתקשה בביאור הסוגיה.

8.
ונראה לחדש: רב אחא ורבינא היו מעורכי הש"ס ["עורך הגמרא"], ולכן כוונת הביטוי "רב אחא ורבינא חד אמר..." איננו כפשוטו שהם נחלקו ביניהם בדין מסויים כבסוגייתנו. לא, הם נחלקו כמי לפסוק ולא היה ידוע באמת מי אמר כל דין - בין שני חכמים [או קבוצות חכמים] שחלקו ביניהם

9.
וראה אצל הרב זיני "רבנן סבוראי", עמוד 91, בהערה 2, שרב אחא ורבינא בסוגייתנו הם מאוחרים - סבוראים, ויש חילופי גירסאות שונות בסוגייתנו. 

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר