קאי באוכלוסא
פסחים עב ע"א
"אשכחיה רב יצחק בר יוסף לרבי אבהו דהוה קאי באוכלוסא דאינשי, אמר ליה: מתניתין מאי? - אמר ליה: רישא בעוקר וסיפא בטועה".
לשם מה מציינת הגמרא שרבי אבהו היה בחבורה גדולה מאד של אנשים המלווים אותו לכבדו? וכי יש בזה הפרט צורך בביאור המשנה? עוד קשה, שיש משמעות ששאלו סתם "מתניתין מאי?" מבלי שציין על איזו משנה השאלה.
לפשוטו יש לומר ששאלו במפורש על משנתנו. ומלמדת הגמרא דרך אגב שאף בהיותם בשיא כבודם ושרויים בקהל רב שרובם ככולם לא שנו ולא למדו, לא נשאם ליבם של גדולי האמוראים להבלי העולם והזמן, אלא משוחחים היו ביניהם בדברי תורה ובירור המשנה. וככתוב (משלי ג, טז) אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ בִּשְׂמֹאולָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד. מאי בשמאלה עושר וכבוד? שגם בשמאל טוֹק (Small talk = שיחת חולין) לא יהא לך עסק אלא בה, ואפילו בשיא העושר והכבוד.
ועוד יש לפרש, שמצאו רב יצחק בר יוסף את רבי אבהו המקורב למלכות (מסכת חגיגה דף יד ע"א) מלווה באוכלוסא רבה של בני אדם. הקשה לו: "מתניתין מאי?!" = "תורה מה תהא עליה?!" (מסכת ברכות דף לה ע"ב) – הכיצד תוכל לשנות וללמוד בעודך שטוף בעסקי צורכי ציבור? על כך ענהו רבי אבהו: אכן צודק אתה, "רישא בעוקר וסיפא בטועה", 'רישא' הן מלשון ראש ומנהיג והן מלשון תחילה – העולה לגדולה תחילתו שעוקר עצמו מעסקי תורה וסופו שבא לידי טעות בהוראה.
וכך אמרו במדרש משנת רבי אליעזר פרשה י: (קרוב לזה במסכת מגילה דף טז ע"ב) "גדולה היא הענוה, שבה נתגדל מרדכי. שמתחלה, כשהוא הדיוט, היה חמישי לסנהדרין, שנאמר (עזרא ב, ב) אֲשֶׁר בָּאוּ עִם זְרֻבָּבֶל יֵשׁוּעַ נְחֶמְיָה שְׂרָיָה רְעֵלָיָה מָרְדֳּכַי בִּלְשָׁן, וכיון שנעשה משנה למלך, אין צריך לומר שלא ביקש להיות רביעי, אלא אפלו להיות חמישי במקומו לא רצה להיות, עד שירד ונעשה ששי. שכן הוא אומר (נחמיה ז, ז) הַבָּאִים עִם זְרֻבָּבֶל יֵשׁוּעַ נְחֶמְיָה עֲזַרְיָה רַעַמְיָה נַחֲמָנִי מָרְדֳּכַי בִּלְשָׁן".
וראה עוד על אפותיקי ופוליטיקי.
