סקר
כמה זמן אתה כבר גולש בפורטל הדף היומי






 

סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 842

 

"ולפי שאין עושים מצווות חבילות חבילות"

פסחים  קב ע"ב


מדובר במקרה ונמשכה הסעודה ביום שישי עד הערב ועתה חלה על המסובים חובה כפולה: א) זימון על הכוס לברכת המזון ב) קידוש על כוס יין למצות זכור. צריכים הם כוס אחת לברכת המזון וכוס נפרדת לקידוש ולא יוצאים בכוס אחד לפי שאין עושים מצוות חבילות חבילות. מסביר הרשב"ם: הטעם(שאין עושים מצוות חבילות חבילות) "דמיחזי עליה כמשוי" כאשר רוצה הוא לצאת בכוס אחת על שתי המצוות נראה כמעונין להתפטר מהמצוות בצורה הקלה ביותר, ומכאן נלמד בכל הש"ס את היסוד הזה. הגאון ר' נחום אחיו של הגאון מצ'בין מקשה לפי כלל זה ממשנה מפורשת לעיל דף לה. נאמר: שמותר לכהן לצאת מצות אכילת מצה בלילה הראשון של פסח מאפיה של חיטי התרומה, או הפרשת חלה. הגמ' שואלת: פשיטא, ומתקשה – מה חידוש נאמר בזה. שואל הגאון בעל ה"חזון נחום": כהן מצווה במצות עשה מן התורה לאכול תרומה וחלה, הכהן גם מברך על אכילת תרומה, ובליל פסח יש מצות אכילת מצה, וכאשר הוא מקיים את שתי המצוות בבת אחת, עובר הוא לכאורה על הכלל שאין עושים מצוות חביל' חביל'. ונשאר בצ"ע. במסכת שבת בפרק "במה מדליקין" מונה המשנה: אלו שמנים יוצאים בהם ידי חובת נר שבת ואלו לא, ובין שאר השמנים מונה המשנה: שמן שריפה, והכוונה: לשמן תרומה טמאה שמותר להנות ממנו, ולא רק שמותר להנות ממנו, אלא שמצוה לשרוף את השמן של תרומה שנטמא באופו כזה שהכהן יוכל למצות את ההשתמשות שניתן משמן טמא, שהרי שמן טמא הוא מתנת כהונה, אלא שהתחדש כאן במשנה שהוא לא ראוי להדלקת נר שבת, והגמ' מחפשת טעם שלא ניתן לצאת בו.

מקשה השפת אמת תיפוק ליה דאין עושים מצוות חבילות חבילות, הרי הכהן מצווה מדין התרומה לשרוף את השמן שקיבל שהרי תרומה טמאה מצותה בשריפה, וכמו כן מצווה הכהן להדליק נר שבת משום כבוד השבת ועונג שבת, כאשר הכהן יקח אותו שמן שממילא הוא חייב לשורפו ובאותו זמן יקיים גם מצות הדלקת נר שבת יש כאן לכאורה את הבעיה של חבי' חבי'.

עונה השפ"א ביסוד עמוק: "יש לומר לא הוי חבילות חבילות דהמצוה בשריפת תרומה הוא במה שנשרף משהו בכל רגע ורגע, אבל המצוה של שבת הוא ההדלקה מדמברכינן להדליק. מצות נר שבת, ושריפת התרומה אינם ענין אחד, שלענין שבת המצוה היא מה שמאיר, ואילו לגבי תרומה המצוה מה שנשרף, וכל שאינו ענין אחד אין בו משום מצוות חבילות חבילות" – ע"כ דברי השפ"א הנפלאים. וכוונת דבריו פשוטה, שמן של תרומה יש לשורפו כדי לכלותו מן העולם, ואילו נר של שבת מטרתו להאיר כמה שיותר, מעתה סבור השפ"א: שאיסור של מצוות חבילות חבילות נאמר דווקא באופן שהפעולה הנעשית היא בדיוק אותה פעולה המשמשת לשתי המצוות, כגון: 2 קדושות, 2 רציעות לעבד עברי וכו', אבל כאשר אחת המצוות יש לה פעולה אחרת מהשניה, אין בזה איסור חבילות חבילות. ע"פ יסוד זה ניתן אולי גם לתרץ את קושית ה"חזון נחום". החת"ס [תשובות חלק ו' סי' פ"ה] מחדש: שמצות עשה של אכילת תרומה וקדשים אינה דומה לכל מצות עשה של אכילה, בתרומה וקדשים המצוה היא על החפצה, התורה רוצה שהתרומה תאכל ע"י הכהנים, אין ציווי על הגברא לאכול, יש לדאוג שהתרומה או הקדשים יאכלו, ולכן סובר החת"ס: שכאשר נמצא ביד הכהן כזית תרומה יכול הוא לחלק את הכזית למספר כהנים ומתקיימת מצות אכילת תרומה למרות שכל כהן אכל פחות מכזית, ואילו בשאר המצוות הקשורות לאכילה פחות מכזית אינו בגדר קיום מצוה, מצות אכילת התרומה או הקדשים מוגדרת כילוי התרומה או בשר הקודשים מן העולם, ואילו לגבי אכילת מצה, ברור שמתקיימת רק באכילת כזית בכדי אכילת פרס, ושני אנשים שיאכלו כזית שלם אחד, אף אחד לא מקיים מצוה למרות שכזית מצה נאכלה, נמצאנו למדים: שאכילת מצה ואכילת תרומה שונים במהותם כשם שמצות הדלקת נר שבת וכלוי שמן תרומה טמאה שונים במהותן ובשני המקרים לא נעשה איסור של חבילות חבילות.

(האדמו"ר מטאלנא שליט"א)

תגובות

  1. יט אדר תשפ"א 20:04 קושיא על התירוץ. | נחמן קורנוסר.

    בטמאה יש כילוי ע"י שישרוף כי אסור לאכול..בטהורה מצווה לכלות.ע"י אכילה? לכאורה פשוט.שהמצווה היא האכילה ונשארת קושית הגאון ר'נחום זצ"ל.

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר