סקר
איך אתה לומד דף יומי?






 

הרב דוד כוכב
חידושים וביאורים

 

לא חש לקמחיה

פסחים פד ע"א

 
"מי אמר רבי יוחנן... אמר ליה: דרמא לך הא לא חש לקמחיה, הא הדר ביה רבי יוחנן".

פירש רש"י: "לא חש לקמחיה - למה שהוא טוחן, אם חטין אם פסולת". כלומר שבמקום לטחון חטין הוא טוחן פסולת. פסולת זו היא פסולת החיטה, כלומר הסובין. כך צריך לפרש כדי להשוות את דברי רש"י אצלנו למה שפירש במסכת סוכה דף נד ע"א: "דלא חש לקימחא - טוחן ומוציא סובין, ואינו חושש, כלומר: מרבה דברים שאינם". את הנמשל פירש רש"י גם במסכת יבמות דף מב ע"ב: "לא חש לקימחיה - למה שהוא טוחן ומוציא מפיו כלומר לדיבורו".

ואילו רבינו חננאל פירש בסוגייתנו: "לא חש לקמחיה כלומר אכילתו להפסד הולכת שאינו מתעסק בתורה כראוי לה".

פירוש נוסף פירש רבינו חננאל במסכת סוכה דף נד ע"א: "מאן האי דלא חייש לקמחיה שלא שימש כל צרכו".
נראה לפרש את הדברים שהחוזר על תלמודו נקרא גורס, שדומה הוא למי שגורס וטוחן גריסים בפיו. ומי שלא חזר דיו על תלמודו דומה למי שלא גרס היטב, וקימחו גס וקשה במקום שיהיה דק ונקי.
וזהו שטען רבי אבהו על רבי ירמיה, אילו היה מקדיש את זמנו לשוב ולגרוס כדבעי את תלמודו במקום לעסוק באבעיותיו המפורסמות, היה זוכר שדברי רבי יוחנן אלו לא עמדו לו למסקנה. גם ביבמות התבטא כך רבי אבהו כלפי רבי ירמיה, משום שלא דיקדק בדברי המשניות.
גם בשאר המקומות בו מופיע ביטוי זה, במסכתות סוכה ויומא דף מו ע"א, טענת רבא היא על חוסר תשומת לב בדברי המשנה.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר