מפני שהיא בושה
פסחים פו ע"ב
"הכלה הופכת את פניה וכו'. מאי טעמא? - אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: מפני שהיא בּוֹשָׁה".
פירש רש"י: "מפני שהיא בּוֹשָׁה - לאכול לעיני האנשים, על ידי שמסתכלים בה".
וצריך ביאור, למה דוקא כלה בושה יותר משאר הנשים. ועוד, למה תבוש, והלא אסורים אנשים להביט בנשים, ואין דרך הנשים לֵבוֹשׁ כל כך מחברותיהן.
אלא שאמרו במסכת כתובות דף יז ע"א: "אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: מותר להסתכל בפני כלה כל שבעה, כדי לחבבה על בעלה. ולית הלכתא כוותיה".
והביא השיטה מקובצת בשם תלמידי רבנו יונה (וכן ברא"ש סימן ג): "יש מפרשין דדוקא כל שבעה אינו מותר אבל ביום הראשון שהוא עיקר החבוב אצל בעלה מותר, ואומר מורי הרב נר"ו שאפילו יום ראשון ואפילו שעה אחת אינו מותר".
אבל כדברי אותם מפרשים כתב הרמב"ם בפירוש המשנה מסכת סנהדרין פרק ז: "ומותר לראות את הכלה בשעת הברכה ואף על פי שהיא אשת איש והיא ערוה, ואסור לראותה אחר כך".
וכן כתב הר"י מיגאש כתובות דף יז ע"א (הובא בשיטה מקובצת שם):
"הא בשעת יציאתה בהינומא שהיא שעת הכנסתה לחופה וחוק הוא שמגלין פניה ומראין אותה לבני אדם, המסתכל בה אין בכך כלום".
וכדברים אלו נמצא במדרש תנחומא (בובר) פרשת כי תשא סימן יא (וכעין זה גם בשמות רבה פרשה מא, ה, תנחומא כי תשא סימן טז, מסכת דרך ארץ פרק ו הלכה ב):
"אמר רבי לוי מהו ככלותו, מה הכלה הזו כל זמן שהיא בבית אביה היא מצנעת עצמה ואין אדם מכירה, באה להכנס לחופה מגלת פניה לאמר כל מי שיודע לי עדות יבא ויעיד לי".
על פי זה מבוארים דברי רש"י והגמרא, שהמשנה עוסקת רק בכלה ביום הראשון בשעה המותרת, ורק בה אמרו "מפני שהיא בּוֹשָׁה" – "על ידי שמסתכלים בה".
