חידות וחידודים על הדף / אריה פלהיימר

פסחים פו-צב

1. באיזה עניין נזכר:

א. הקרבה הלשונית בין השפה הארמית לבין השפה העברית?
ב. כאסוציאציה לעובר שהוציא את ראשו ומסכן את היולדת: מי "שהכניס... ראשו ורובו?
ג. "גל ארוך", ולא בתחום הפיסיקה?
 

2. מי הוא זה ואיזה הוא:

א. שושן הבירה ולא בחו"ל?
ב. שתי האימהות שהן חשוכות ילדים?
ג. שבזיקה לכתוב "ונסתם ואין רדף אתכם" (ויקרא כ"ה) 17 היא רדופה ואין מי שרודף אותה?
ד. שבגלל ידיו היפות מנסים להיפטר ממנו?
ה. המילה בתנ"ך המתוארת שם כהגויה באופן שגוי, המופיעה בענייננו כתקנה ובמשמעות אחרת?
ו. שראוי לתואר "מוציא דברים מהקשרם"?
 

3. מה המשותף ל:

א. ישראל, כסף מצרים, כתב הלוחות?
 

4. השלם:

א. "רבי יהודה סבר יש אם ל.........ת ור' שמעון סבר יש אם ל...........א".
ב. "כל מה שיאמר לך בעל הבית ....... חוץ מ..."
ג. "............. לקטן ואין ............ לגדול".
ד. "השותה כוסו בבת אחת הרי זה................שנים ....... ארץ שלשה מ....... הרוח".
ה. ".......... עשה הקב"ה בישראל ש.......... לבין האומות".
ו. "אוי לה ל............ שמקברת את בעליה".
 

5. שונות:

א. איזה מקום במקדש עולה בקדושתו על זו של קודש הקודשים ומדוע?
ב. בשני מקומות שונים במקדש נהגו באמות מידה שונות. למה הכוונה?
ג. בהיגד "יש אם למסורת/למקרא", מהי משמעות המילה "אם"?
ד. באיזו דרך בלתי מביכה מעירים הערה לאדם הנוהג בניגוד למוסכמות?
ה. איזהו האירוע, המדגים את האפשרות לשפוט - במקרים רבים - מציאות כלשהי הן לחיוב הן לשלילה?
ו. (לבעלי דמיון מפותח, חובבי סיפורי בלשים): במבחן על הדפים שלנו, כתב תלמיד, בין השאר, את המלים הבאות: "ברחובות רמת גן נמצאה גופתה של המלכה תלויה על עץ"(!) מה עשוי היה להיות המקור לשטות זו? מסוים הן לשלילה, אך גם לחיוב?
 

תשובות

1. באיזה עניין נזכר:
א. (בתשובה לשאלה, מדוע הגלה הקב"ה את עם ישראל דווקא לבבל) "מפני שקרוב לשונם (=ארמית) ללשון תורה", פ"ז: 5 למטה.
ב. "האומר לבניו הריני שוחט את הפסח על מי שיעלה מכם ראשון לירושלים כיון שהכניס הראשון ראשו ורובו זכה בחלקו ומזכה את אחיו עמו", פ"ט. במשנה הראשונה.
ג. (בשאלת חובת קרבן פסח למפקח את הגל): "לא שנו אלא גל עגול אבל גל ארוך פטור מלעשות פסח שני", צ"א. 1 לפני ההתרחבות.

2. מי הוא זה ואיזה הוא:
א. "ב' אמות היה בשושן הבירה וכו'" (רש"י: והוא בית הבנוי על גובה השער... המזרחי ועליו שושן הבירה צורה מצויירת"), פ"ו. מתחת לאמצע העמוד.
ב. אם למסורת ואם למקרא, פ"ו: 3 למעלה.
ג. המדובר בכלה הרדופה (= הלהוטה) לילך לבית אביה, פ"ז. מתחת לרבע העליון.
ד. "בני חבורה שהיו ידיו של אחד מהן יפות מהו שיאמרו לו טול חלקך וצא", פ"ט: 4 למעלה.
ה. "אפילו חמשה ועשו סיבולת (=סעודת רעים משותפת) רשאין לומר לו טול חלקך וצא", פ"ט: באמצע העמוד. וראה שופטים י"ב 6.
ו. "מנין שאין שוחטין את הפסח על היחיד ת"ל לא תוכל לזבוח את הפסח באחד דברי ר' יהודה" (צ"א. בשורת גמ' 2). ר' יהודה הוציא את "אחד" מהקשרו "שעריך", וכל זאת בפסוק בספר דברים.

3. מה המשותף ל:
א. "שלשה חזרו למטעתן אלו הן ישראל כסף מצרים וכתב לוחות", פ"ז: 3 למטה.

4. השלם:
א. "רבי יהודה סבר יש אם למסורת ור' שמעון סבר יש אם למקרא", פ"ו: 2למעלה.
ב. "כל מה שיאמר לך בעל הבית עשה חוץ מצא", פ"ו: 11 לפני ההתרחבות.
ג. מסרבין לקטן ואין מסרבין לגדול", פ"ו: 8 לפני ההתרחבות.
ד. "השותה כוסו בבת אחת הרי זה גרגרן שנים דרך ארץ שלשה מגסי הרוח", פ"ו: 6 לפני ההתרחבות.
ה. "צדקה עשה הקב"ה בישראל שפזרן לבין האומות", פ"ז: בתחילת הרבע התחתון.
ו. "אוי לה לרבנות שמקברת את בעליה", פ"ז: באמצע העמוד.

5. שונות:
א. "עליית בית קדשי הקדשים חמורה מבית קדשי הקדשים שבית קדשי הקדשים כהן גדול נכנס לו פעם בשנה ועליית בית קדשי הקדשים אין נכנסין לה אלא פעם אחת בשבוע ואמרי לה פעמים בשבוע ואמרי לה פעם אחת ביובל לידע מה היא צריכה", פ"ו. 6 למעלה.
ב. בשושן הבירה שבמקדש היו שתי אמות מידה שונות באורכן מהאמה המקובלת מאז ימי משה. האחת הייתה ארוכה ממנה בחצי אצבע והשנייה – באצבע שלמה. כל זאת כדי למנוע חשש של מעילה בקודשים, פ"ו. מתחת לאמצע העמוד.
ג. "עיקר", פ"ו: 3 למעלה.
ד. "בעקבות הליכותיו הבלתי מקובלות של ר' ישמעאל ברבי יוסי בענייני שתייה, פנו אליו הנוכחים בשאלה: "לא סבר לה מר השותה כוסו בבת אחת הרי זה גרגרן?" (פ"ו: בהתרחבות). הפנייה בדרך זו, במקום להטיח בנשאל על שאינו פועל כשורה, מאפשרת לו לטעון שאכן אינו סובר כן.
ה. הכוונה להערכתו השלילית של עולא את בני בבל שאליה נקלע, שלנוכח רווחתם הכלכלית - בזכות התמרים הרבים המצויים שם בזול - אינם עוסקים דיים בתורה. לאחר לילה קשה שחווה שם מחמת אכילת מרובה של תמרים, שינה את דעתו, וציין אותם לשבח על התעסקותם בתורה חרף נזקי התמרים, פ"ח. שורה ראשונה.
ו. "... נמצא מלך תלוי במלכה ונמצאת מלכה תלויה בר"ג (=רבן גמליאל)", פ"ח: 9 מתחת להתרחבות.

המחבר מוכן ברצון לשלוח את החידון ישירות לדוא"ל הפרטי, ואף ישמח לקבל הארות והערות. את הבקשה יש להפנות ל [email protected]