הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"סתם משנה"
פסחים קג ע"א
רב הונא בר יהודה איקלע לבי רבא, אייתו לקמייהו מאור ובשמים, בריך רבא אבשמים ברישא, והדר אמאור - אמר ליה: והא בין בית שמאי ובין בית הילל מאור ברישא, והדר אבשמים!
ומאי היא - דתנן: בית שמאי אומרים: נר ומזון בשמים והבדלה, ובית הילל אומרים: נר ובשמים ומזון והבדלה.
עני רבא בתריה ואמר: זו דברי רבי מאיר, אבל רבי יהודה אומר: לא נחלקו בית שמאי ובית הילל על המזון שהוא בתחלה ועל הבדלה שהיא בסוף, על מה נחלקו - על המאור ועל הבשמים. בית שמאי אומרים: מאור ואחר כך בשמים, ובית הילל אומרים: בשמים ואחר כך מאור. ואמר רבי יוחנן: נהגו העם כבית הילל ואליבא דרבי יהודה.
1.
רשב"ם מסכת פסחים דף קג עמוד א:
זו דברי ר"מ. דהכי הוו תני לפלוגתייהו דב"ש וב"ה דסתם מתני' ר"מ:
מדברי הרשב"ם ניתן ללמוד שגם אם יש במשנה מחלוקת בית הלל ובית שמאי הרי שכל המשנה מוגדרת כ"סתם משנה"!
2.
ומשמע ממנו שמה שרבא עונה "זו דברי רבי מאיר" אין כוונתו לומר שכך היתה הגירסא לפניו, אלא שרבא קובע שבגלל שהיא סתם משנה לכן אלו דברי רבי מאיר. ואם רבא שונה את ההמשך "אבל רבי יהודה אומר" כחלק מאותה משנה [אולי בלי המילה "אבל"] הרי שה"תנא קמא" נחשב "סתם משנה" והוא "רבי מאיר".
3.
תוספות מסכת פסחים דף קג עמוד א:
ואמר רבי יוחנן נהגו העם כבית הלל - והשתא חולק רבי יוחנן אסתם משנה
תוס' כנראה מסכים עם הסבר הרשב"ם לעיל, ולכן הוא מקשה שבסופו של דבר רבי יוחנן פוסק כבית הלל, אבל לפי שיטת רבי יהודה בהסבר המחלוקת בין בית הלל ובית שמאי, ולא לפי רבי מאיר שהוא "סתם משנה", והרי רבי יוחנן הוא "אבי" הכלל שהלכה כסתם משנה!
4.
ואיכא למימר שבלשון יחיד היה שונה אותה והיה שונה בה דברי רבי מאיר בהדיא והאי נהגו לא הוי כהאי נהגו דבפרק בתרא דתענית דף כו:) דמפרש דאורויי לא מורינן ואי עבדי לא מחינן בידיהן.
על כך עונה תוס', שרבי יוחנן גורס באותה משנה "זו דברי רבי מאיר" ואז אין זו "סתם משנה"!
נוכל להסיק מצירוף הרשב"ם והתוס' כלל חשוב: הכלל הוא שהלכה כסתם משנה אפילו אם ידוע בוודאות שאותה סתם משנה היא לפי רבי מאיר, אבל אם לא כתוב במשנה בפירוש "רבי מאיר" הרי נשארת הגדרת המשנה כ"סתם משנה". והסיבה היא, שכך הוא ההסבר בשיטת רבי יהודה הנשיא בניסוח המשנה כדי ללמדנו מהי ההלכה!
5.
וראה תוספת ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד סד.
