הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

רב יהודה ואביי - סדר הדורות

פסחים קד ע"ב

עולא איקלע לפומבדיתא, אמר ליה רב יהודה לרב יצחק בריה: זיל אמטי ליה כלכלה דפירי, וחזי היכי אבדיל. לא אזל, שדר ליה לאביי. כי אתא אביי, אמר ליה: היכי אמר? - אמר ליה: ברוך המבדיל בין קודש לחול אמר, ותו לא. אתא לקמיה דאבוה. אמר ליה: היכי אמר? אמר ליה: אנא לא אזלי, אנא שדריתיה לאביי, ואמר לי המבדיל בין קודש לחול. - 
אמר ליה: רברבנותיה דמר, וסררותיה דמר גרמא ליה למר דלא תימא שמעתיה מפומיה. מיתיבי: כל הברכות כולן פותח בברוך וחותם בהן בברוך, חוץ מברכת מצות, וברכת הפירות, וברכה הסמוכה לחבירתה, וברכה אחרונה שבקרית שמע. שיש מהן פותח (בהן) בברוך ואין חותם בברוך, ויש מהן שחותם בברוך ואין פותח בברוך. והטוב והמטיב פותח בברוך ואינו חותם בברוך.
 

1.

מהגמרא משמע שאביי היה צעיר בזמן עולא ובזמן רב יהודה וגם קצת צעיר מרב יצחק בנו של רב יהודה. דן בזה באריכות ב"מנחת יהודה", עמוד 121.

2.
ועיקר דבריו:

2.1
 אביי ורבא היו קטנים בזמן רבה [שהיה רבם?] כמוכח במסכת ברכות דף מח עמוד א.

2.2
כשמת רב יהודה נולד רבא.

2.3
ובסוגייתנו משמע שרב יהודה חי בימי אביי. אביי היה מבוגר מרבא לכן צריך לומר שמדובר בפרק הזמן שאביי עדיין הכיר את רב יהודה ורבא עדיין לא נולד.

2.4
הוא מגיע למסקנה שמדובר באביי אחר, אביי בר הונא.

על אביי ורבא "הרגילים" אמר רב יוסף [רבם] מסכת זבחים דף קד עמוד א וכן במסכת שבת דף קמד שרב יוסף כינה את אביי ורבא "דרדקי" - כלומר שהיו צעירים בזמן רב יוסף.
אבל יש אביי אחר שרב יוסף כינה אותו "מר דגברא רבה הוא", שמשמע שכבר היה מבוגר ומפורסם. ולכן מדובר באביי בר הונא שהיה מבוגר מאביי ה"רגיל".

והוא מזכיר שגם בעל "סדר הדורות" מסכים לזה.

ראה גם ה"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד צד.

3.
רב יהודה קרא לבנו "מר". א. מפני התוכחה ב. ואולי כי כך היה נהוג לפעמים שהגדול קורא לקטן "מר" ["רב ותלמיד"].

4.
ראוי היה שרב יצחק יאמר בשם אביי בשם עולא. ב"שוטנשטיין", הערה 6 מביא שהיתה בזה פגיעה בעולא שההלכה לא נאמרה בשמו [מתאים לעיקרון שחייב אדם לומר בשם אומרו].

ראה גם "מתיבתא", הערה ז