הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

"סמי מכאן"; ריב"ל - תנא או אמורא

פסחים קד ע"א

אמר רבי יהושע בן לוי: המבדיל צריך שיאמר מעין הבדלות האמורות בתורה.
מיתיבי: סדר הבדלות היאך? אומר המבדיל בין קודש לחול, בין אור לחושך, בין ישראל לעמים, ובין יום השביעי לששת ימי המעשה, בין טמא לטהור, בין הים לחרבה, בין מים העליונים למים התחתונים, בין כהנים ללוים וישראלים, וחותם בסדר בראשית. ואחרים אומרים ביוצר בראשית. רבי יוסי ברבי יהודה אומר: חותם מקדש ישראל. ואם איתא - הא בין הים לחרבה, לא כתיבא ביה הבדלה! -
סמי מכאן בין הים לחרבה. - אי הכי, בין יום השביעי לששת ימי המעשה

1.
הגמרא מקשה על העיקרון של רבי יהושע בן לוי ומיישבת על ידי שמוחקת מהברייתא ["סמי מכאן"] את הברכה של "בין הים לחרבה" כי לא מוזכר בתורה.

2.
ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד צג מובאת מחלוקת רש"י ורמב"ם אם ריב"ל היה תנא או לא. ולפי זה יש מקשים מסוגייתנו על הרמב"ם שסבור שהיה תנא, כיצד מקשים עליו מברייתא הרי הוא יכול לחלוק עליה? ויש שמקשים להיפך, אם ריב"ל היה אמורא הרי היה צריך לסיים את הקושיה ב"תיובתא" על ריב"ל ולא לתקן את הברייתא.

3.
ולכן יש מיישבים, שם ב"ילקוט ביאורים", שהוא באמת נחשב כתנא וקושיית הגמרא לא היתה עליו אלא עלינו שאנו נוהגים כריב"ל, כי למרות היותו תנא הרי שהלכה יותר כברייתא נגדו. ולכן תרצה הגמרא שכנראה היו חכמים קדומים שקבעו שיש למחוק מהברייתא את הביטוי "בין הים לחרבה".

4.
על כל הנ"ל ניתן להוסיף דברים יותר פשוטים:

4.1
גם אם ריב"ל נחשב תנא הרי ראינו שלפעמים מופיע בש"ס הביטוי "מיתיבי" במשמעות של "ורמינהו" - סתירה בין שתי ברייתות או בין שני מקורות תנאיים שווים.

4.2
גם אם נאמר שריב"ל היה אמורא הרי מצינו פעמים רבות בש"ס, שאמוראים מיישבים קושיות מברייתות על ידי "תיקון" הברייתא בלשונות שונים, כמו "סמי מכאן"; "חיסורי מחסרא"; "אימא..." ועוד.