הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

רב ותלמיד

פסחים קו ע"ב

אמר רב הונא אמר רב: טעם - אינו מקדש.
בעא מיניה רב חנא בר חיננא מרב הונא: טעם מהו שיבדיל?
אמר ליה: אני אומר טעם מבדיל, ורב אסי אמר: טעם אינו מבדיל.
רב ירמיה בר אבא איקלע לבי רב אסי, אישתלי וטעים מידי.
הבו ליה כסא ואבדיל.
אמרה ליה דביתהו: והא מר לא עביד הכי! -
אמר לה: שבקיה, כרביה סבירא ליה.

1.
רשב"ם מסכת פסחים דף קו עמוד ב:

אשתלי. רב ירמיה:
אמרה ליה דביתהו. דרב אסי:
והא מר לא עביד הכי. דאמר רב אסי טעם אינו מבדיל:
א"ל. רב אסי:
שבקיה כרביה ס"ל. דס"ל כרב ורב הונא משמיה דרב היה אומר וכך פרש"י:

רב אסי אמר לאשתו שרבי ירמיה סובר כרבו - כרב הונא וכרב, שאם טעה ואכל לפני הבדלה עדיין כן יכול להבדיל.

2.
תוספות מסכת פסחים דף קו עמוד ב:

שבקיה כרביה ס"ל - פי' בקונטרס רב דרב הונא משמיה דרב הוה אמר שמעתתיה
ותימה דרב אסי נמי תלמידו של רב והלשון משמע כרביה ולא רביה
אלא נראה כרביה כרב הונא [כדאמר] בפ"ב דקדושין (דף מו.) דרב ירמיה תלמידו של רב הונא דקאמר נראין דברי תלמיד
ואף על גב דרב ירמיה בר אבא תלמיד חבר דרב הוה בפ' תפלת השחר (ברכות כז:) דקאמר ליה מי בדלת ולא קאמר ליה מר בברכות גרסינן ברוב ספרים רב ירמיה ובקדושין רבי ירמיה.

תוס' מקשה על רש"י והרשב"ם, הרי גם רב אסי היה תלמידו של "רב", ומלשונו של רב אסי משמע שרב ירמיה עשה כרב שהיה רבו ["כרביה"] ולא היה רבו של רב אסי. כאילו רב אסי היה צריך לומר שרב היה רבם של רב אסי ושל רב ירמיה והניסוח היה צריך להיות "כרבינו סבירא ליה". ואז היה קשה כיצד רב אסי לא עשה כרבו - רב.

3.
[ובאופן כללי יש להעיר: אולי מסוגייתנו משמע שלא כל מה שעושה חכם ברור שהוא עושה כרבו, שהרי רב אסי מדגיש כאן שרב ירמיה עשה כרבו [בין אם מדובר ברבו - רב הונא, ובין אם מדובר ברבו - "רב". קשור למשמעות הביטוי הכללי "אמר רב... אמר רב..."]

4.
לכן אומר תוס' שרב אסי היה תלמיד רק של רב הונא ולא של "רב". והוא מבדיל בין "רב ירמיה" בסוגייתנו - תלמיד של רב הונא, לבין "רבי ירמיה" שהיה תלמידו של "רב".

5.
ראה גם ב"מנחת יהודה", עמוד 122.

6.
ולכאורה ניתן היה לענות בפשטות על קושיית תוס' ולומר שרב אסי התכוון לומר שרב ירמיה פוסק כ"רב" למרות שהוא - רב אסי - לא סובר כרבו - "רב".

7.
בעניין דומה יש לעיין בהמשך הגמרא:

אמר רב יוסף אמר שמואל: טעם - אינו מקדש, טעם - אינו מבדיל. ורבה אמר רב נחמן אמר שמואל: טעם - מקדש, וטעם - מבדיל

ראה ב"מתיבתא" שיש לגרוס "אמר רב יהודה אמר שמואל", כי לפי הגירסא "אמר רב יוסף אמר שמואל" משמע שרב יוסף היה תלמידו של שמואל וזה לא מתאים לסדר הדורות, כי רב יוסף היה בדור השלישי - אחרי רב יהודה ורב הונא, ורב יוסף לא הכיר את שמואל!

8.
ואולי נראה ליישב את הגירסא הקיימת: כמו לגבי רבה בהמשך שאמר בשם רב נחמן שאמר בשם שמואל, כך גם לגבי רב יוסף צריך להוסיף שבאמת אמר בשם רב נחמן שאמר בשם שמואל. כלומר, רבה ורב יוסף [שהיו בני פלוגתא פעמים רבות בש"ס] נחלקו מה אמר רב נחמן בשם שמואל.
ב"מנחת יהודה", עמוד 122 אומר שצריך להיות אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל! כי כנראה רוצה ליישב את הגירסא בכתבי יד של "רב יהודה".