הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
כל כוס היא מצוה בפני עצמה
פסחים קט ע"ב - קי ע"א
רבינא אמר: ארבעה כסי תקינו רבנן דרך חירות, כל חד וחד
מצוה באפי נפשה הוא.
1.
רבינא סובר שכל אחד מארבעת כוסות היין בליל הסדר היא מצוה בפני עצמה. אמנם הוא אומר זאת לגבי הדין שאמרו חכמים שלא ישתה אדם זוגות של כוסות משקה [ובזה ובדומים לזה דנה כל הסוגיה בהמשך].
2.
אולם הראשונים לומדים מכך גם לגבי הלכות ברכות בשתיית ארבעת הכוסות:
וסיכום הדברים:
בית הבחירה למאירי מסכת פסחים דף קי עמוד א:
גדולי הפוסקים כתבו שמאחר שכל אחד ואחד מצוה בפני עצמה היא צריך לברך בורא פרי הגפן על כל אחד ואחד מארבעתם ולא עוד אלא שיש ראיה שאין לסמוך באחרים על ברכת הראשון ר"ל של קידוש שהרי ההגדה לשני והברכה לשלישי וההלל לרביעי מפסיקין
... זו היא סברת גדולי הפוסקים והיא שהביאתם למעלה בפריסת מפה לברך המוציא שהקידוש היא הפסק:
ומגדולי המגיהים מצטרפין לדעת אחרת לומר שלא נאמרו דברים אלו בברכת המזון אלא מפני שהוא סלוק אכילה ואחר שהוא סלוק אכילה וכן שאי אפשר לשתות ולברך יחד הויא לה הפסק
וכסוי הדם אף הוא סלוק שחיטה ואלמלא טעם שאפשר לשחוט ולכסות כאחד היה הפסק הא כל שאין בו סלוק אכילה אפילו לא היה אפשר לעשות שתיהן כאחד אינו הפסק
וא"כ נמצא שאין הגדה הפסק
ועוד שהרי אם ברך על היין אין המוציא שבנתים מפסיק וכן בלילי הפסח אין ברכת לחם ומצה וברכת מרור מפסיקין בין יין ליין וכן לא ברכת מרור בין המוציא לאכילת סעודה ולא ברכות הבדלה וקידוש ליין הקודם להם ומעתה אינו צריך בורא פרי הגפן אלא על של קידוש וברכת המזון ...
והוא דן בהרחבה בדיני הפסק
3.
למעלה הוא הביא שתי דעות בראשונים האם מברכים ברכה ראשונה [בורא פרי הגפן] על כל כוס בנפרד
ומכאן והלאה הוא מתחיל לדון לגבי ברכה אחרונה אם צריך לברך על כל כוס בנפרד:
... אף לענין ברכה אחרונה ר"ל על הגפן ועל פרי הגפן גדולי הפוסקים כתבו שמברכין אותו אחר שנים הראשונים ואחר שנים האחרונים
והדברים מתמיהים והאיך יברך על הגפן ודעתו לשתות בתוך הסעודה
ולא עוד אלא שאם ברך על הגפן על כל פנים כשהוא חוזר לשתות בתוך הסעודה יש לו לחזור ולברך בורא פרי הגפן
אלא שמפרשים אותה על סתם משנתנו במי שאין לו אלא ארבע כוסות ואין לו יין לשתות בתוך הסעודה וכששתה שניהם עקר דעתו מלשתות
ועם כל זה אינו מספיק שהרי מ"מ דעתו על שני הכוסות הנשארים והרי אף בנמלך שמברך בורא פרי הגפן על כל כוס וכוס אין מברך על הגפן אלא אחר כלם
... ומ"מ לענין ברכת על הגפן ועל פרי הגפן אינו כן כמו שכתבנו
אלא שגאוני הראשונים מסכימים שלא לברך על הגפן ועל פרי הגפן אלא בסוף כלם ומטעמים שהזכרנו למעלה
ובשאר ימות השנה כל שיש לו כוס של ברכה מברך ברכה אחרונה אחריה והכל פטור
ואם אין לו כוס לברכה מברך על היין ששתה בתוך הסעודה קודם ברכת המזון וכן העידו גדולי המפרשים בעצמם שכך היו נוהגים:
4.
ונראה להוסיף: השאלה היא מהי ההגדרה שכל כוס היא מצוה בפני עצמה. מי שסובר שמברכים על כל כוס גם ברכה ראשונה וגם ברכה אחרונה כנראה סובר, שכל כוס מארבעת הכוסות היא מצוה נפרדת ושונה מהכוסות האחרות ולכן לא קשור לכוונת השותה ולשאלה אם הסיח דעתו!
ומי שסובר שיש קשר בין הכוסות ולכן הברכה האחרונה על הכוס הרביעית חלה גם על כל שלושת הכוסות הוא סובר שרבינא אמר שחכמים חייבו כל אדם לשתות 4 כוסות, וכל אחת מהן היא מצוה בזה שעליו לקיימה באופן של "דרך חירות", ואם לא שתה כוס אחת בדרך חירות הרי שלא קיים את אותה מצוה בודדת [ויש בזה מחלוקת פוסקים אם ארבעת הכוסות מעכבות זו את זו].
וראה ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", בהרחבה.
5.
ונראה שבזה מובן יותר טוב הקשר של דברי רבינא לסוגייתנו - שעוסקת בעניין הסכנה בעשיית דברים בזוגות. אומר רבינא, בגלל שכל כוס האדם שותה אותה "בדרך חירות" - וכל כוס צמודה לסוג אחר של מאפייני ההגדה - זה מה שמונע את הסכנה!
