סקר
המסכתות הקצרות שבסדר מועד





 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

הצלת אדם תוך סיכון חברו

פסחים קיא ע"א


אביי הוה שקיל ואזיל, ואזיל רב פפא מימיניה ורב הונא בריה דרב יהושע משמאליה, חזייה לההוא קטב מרירי דקא אתי לאפיה דשמאליה,
אהדרא לרב פפא לשמאליה, ולרב הונא בריה דרב יהושע לימיניה.
אמר ליה רב פפא: אנא מאי שנא דלא חשש לי? אמר ליה את שעתא קיימת לך

 

1.

רשב"ם מסכת פסחים דף קיא עמוד ב:

שעתא קיימא לך. עשיר אתה ויש לך מזל טוב ולא תיזוק:

אביי העביר את רב פפא לצד שמאלו של אביי כדי שיעמוד מול השד, והוא הסביר לרב פפא שמכיון שהוא [רב פפא - לפי הרשב"ם] עשיר יש לו מזל והשד לא יפגע בו, ובזה אביי הציל גם את רב הונא בריה דרב יהושע בזה שהעבירו לצד ימינו.
אם היה ברור לאביי מתוך ידע והיכרות עם השדים שהשד יכול להזיק רק את מי שבא מולו, וגם ידע אביי בוודאות שהשד לא פוגע באדם עשיר אז מובנת התנהגותו של אביי, שהעביר את רב פפא לשמאלו שיעמוד מול השד והעביר את רב הונא לצד ימינו שלא יעמוד מול השד, כי כך כל השלושה לא נפגעו מהשד, לא אביי עצמו - שלא עמד מול השד - ולא רב פפא - כי היה עשיר, וה"מזל" הגן עליו, או שהשד מכיר אדם עשיר וטבע השד הוא שלא להזיק לאדם עשיר - ולא רב הונא בריה דרב יהושע - שהועמד לצד ימינו של אביי וממילא לא עמד מול השד.

לפי הנ"ל מובנת התנהגותו של אביי,

2
אולם אם נסביר שאביי לא היה לגמרי בטוח [לא ב-100%] בעניין השדים אלא רק על פי רוב, שכך נוהג השד בדרך כלל, נשאלת השאלה האם היה מותר לו לסכן - באופן אקטיוי - את רב פפא יותר מאשר את רב הונא!

3.
אולי ההסבר הנ"ל קשור:
חשוקי חמד פסחים דף קיא עמוד ב:

שאלה. בימי השואה היו יהודים שברחו מאימת הצוררים הנאצים ימש"ו, והאויבים חפשו אחריהם כדי להרגם, היו שם שנים שברחו ובקשו מקלט וניתן להחביא רק את אחד מהם את מי יחביאו?

תשובה. במשנה במסכת הוריות דף יג ע"א) נאמר: כהן קודם ללוי, לוי לישראל... אימתי בזמן שכולם שוים, אבל אם היה ממזר תלמיד חכם, וכהן גדול עם הארץ, ממזר ת"ח קודם לכהן גדול עם הארץ, יעו"ש סדר עדיפויות, וזה שייך גם לעניננו.
ויש לדון מה הדין כשכולם שוים, אלא שאחד מהם עשיר ובר מזל, והשני אינו כזה, אולי יש להטמין את השני. וזאת על פי הנאמר במסכת פסחים דף קיא ע"ב אביי הוה שקיל ואזיל, ואזיל רב פפא מימיניה ורב הונא בריה דרב יהושע משמאליה, חזייה לההוא קטב מרירי דקא אתי לאפיה דשמאליה, אהדרה לרב פפא לשמאליה ולרב הונא בריה דרב יהושע לימיניה. אמר ליה רב פפא, אנא מאי שנא דלא חשש לי? אמר ליה את שעתא קיימת לך.
ופירש הרשב"א [טעות וצ"ל הרשב"ם] עשיר אתה ויש לך מזל טוב, ולא תיזוק, עכ"ל. לכאורה ניתן ללמוד מכאן שאם שנים בסכנה, ויכול להטמין אחד מהם, יטמין את העני, כי השני עשיר בר מזל טוב לא ינזק,

[ואף על פי שגם רב פפא סבל, שהיה נצרך לברוח מהמדינה מחמת עלילת שקר שהעלילה עליו הארמאית, כמבואר ברש"י וברשב"ם בדף קיב ע"ב (ד"ה ואיכא דאמרי) יעו"ש, אעפ"כ היה בטוח אביי שלא יפגע].

עיקר דבריו כנראה מבוססים על האפשרות השניה שהבאנו לעיל [כי לפי האפשרות הראשונה אין דמיון לשואה כי בשואה שום אופצית הצלה לא היתה וודאית] ומבוססים על ההנחה, שגם שבשואה כנראה היה יותר סיכוי [גם אם קטן] להציל את מי שהיה עשיר ולכן היה עדיף להחביא את העני.

4.
המשך דבריו:

וגיסי הגר"ח קניבסקי שליט"א העיר דיתכן שאין ראיה מאביי לעניננו, כי אביי עסק עם שדים ומזיקים, והם מתחשבים עם בני מזל שלא לפגוע בהם, אבל בנידוננו בימי השואה, הסכנה היתה מבעלי בחירה, ושם אין ראיה דבר מזל ינצל מהם.

הוא כנראה מעיר כפי שהערנו באפשרות הראשונה שבסוגייתנו מדובר שאביי ידע בוודאות על התנהגות השדים!
ולא דומה לחוסר הוודאות בשואה.

4.1
ולפי מסקנת דבריו יוצא שאסור לעשות מעשה בידיים כדי להציל אדם על חשבון סיכון מסויים [גדול, אבל לא ודאי ומוחלט] אדם אחר!

5.
המשך דבריו:

ואפשר להביא ראיה לדבריו מדברי ה"מראה כהן" (שבת דף כב ד"ה אבל נחשים) שהביא דברי הזוהר הק' (פרשת וישב דף קפה) אמר ר' יצחק אמאי כתיב בראובן למען הציל אותו מידם, וכי לא חייש ראובן לנחשים ועקרבין שיזיקו לו,
אלא אמר טב ליה (ליוסף) למנפל לגובא דנחשין ועקרבין,
דאי איהו צדיקא קודשא בריך הוא יעביד ליה ניסא, אבל בידא דשנאוהי דרעותא דילון לקטלא ליה לא יכול איהו לאשתזיב מידיהו. [לפי שאדם הוא בעל בחירה ואין רצון ה' לבטל את בחירת האדם, בכל זמן כנודע, ויעוין בזה באור החיים (בראשית לז כא)], עכ"ל.

בקטע האחרון הוא מביא הסבר לזה, שאמנם שדים מתנהגים באופן ברור ואין להם זכות בחירה! ולפי זה מתאים הפירוש הראשון שאמרנו, ולא דומה למצב בשואה. 

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר