הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
כללי פסיקה וניסוח: רב יהודה ורבי יוחנן; "אמר" ו"אומר"
פסחים קיח ע"א
רביעי גומר עליו את ההלל ואומר עליו ברכת השיר.
מאי ברכת השיר?
רב יהודה אמר: יהללוך ה' אלהינו,
ורבי יוחנן אמר: נשמת כל חי.
תנו רבנן:
רביעי גומר עליו את ההלל, ואומר הלל הגדול, דברי רבי טרפון, ויש אומרים: +תהלים כג+ ה' רעי לא אחסר.
מהיכן הלל הגדול?
רבי יהודה אומר: +תהלים קלו+ מהודו עד +תהלים קלז+ נהרות בבל,
ורבי יוחנן אומר: משיר המעלות עד נהרות בבל,
רב אחא בר יעקב אמר +תהלים קלה+ מכי יעקב בחר לו יה עד נהרות בבל. ולמה נקרא שמו הלל הגדול? אמר רבי יוחנן: מפני שהקדוש ברוך הוא יושב ברומו של עולם, ומחלק מזונות לכל בריה.
לפי "רב" המילה "הללויה" צריכה להיכתב בשתי מילים. ולפי רבי יהושע בן לוי במילה אחת.
1.
רמב"ם הלכות חמץ ומצה פרק ח הלכה י:
ואחר כך נוטל ידיו ומברך ברכת המזון על כוס שלישי ושותהו,
ואחר כך מוזג כוס רביעי וגומר עליו את ההלל,
ואומר עליו ברכת כ השיר והיא יהללוך ה' כל מעשיך וכו', ומברך בורא פרי הגפן ואינו טועם אחר כך כלום כל הלילה חוץ מן המים,
ויש לו למזוג כוס חמישי ולומר עליו הלל הגדול והוא ל מהודו לה' כי טוב עד על נהרות בבל,
וכוס זה אינו מ חובה כמו ארבעה כוסות,
ויש לו לגמור את ההלל בכל מקום שירצה אף על פי שאינו מקום סעודה.
+/השגת הראב"ד/ ויש לו לגמור את ההלל בכל מקום שירצה אף על פי שאינו מקום סעודה. א"א אין הדעת מקבלת כן לפי שאין כאן שם לארבעה כוסות אם אינן במקום אחד.+
2.
הגהות מיימוניות הלכות חמץ ומצה פרק ח הלכה י:
[כ] כרב יהודה ודלא כר' יוחנן דאמר נשמת כל חי וכן פסק רב אלפס
ומסקנא דמילתא כרב יהודה בתרוייהו בברכת השיר ובהלל הגדול
הוא מסביר שהרמב"ם פוסק כרב יהודה בשני הדינים בסוגיה. גם שמסיימים ביהללוך" ולא ב"נשמת כל חי" וגם בדין הלל הגדול שאומרים מ"הודו" עד "נהרות בבל".
3.
אמנם הרמב"ם מדבר על כוס חמישי שלא מוזכר כאן בגמרא, ויש בזה חילופי גירסאות, ראה ב"הגהות וציונים, אות א]
4.
המשך דבריו:
אמנם נהגו לומר זה וזה
והתוס' פירשו דר' יוחנן מוסיף אדרב יהודה לומר נשמת כל חי אחר יהללוך ולא יסיים ברכה של יהללוך ויתחיל מיד נשמת שאם לא כן מברך בסוף יהללוך ובסוף נשמת נמצא ברכה אחרונה לבטלה וכן היה נוהג ר' חיים כ"ץ ע"כ.
הוא מביא את דעת תוס' שמסביר שרבי יוחנן בא להוסיף על דברי רב יהודה ולא בא לחלוק עליו.
5.
תוספות מסכת פסחים דף קיח עמוד א:
מאי ברכת השיר רב יהודה אמר יהללוך - וקמ"ל דאפילו במקום שלא נהגו לברך אחריו בלילי פסח צריך לברך דאי נהגו פשיטא א"נ דאפילו במקום שנהגו ה"א דוקא בימים אבל בלילה אין צריך לברך קא משמע לן.
רבי יוחנן אמר נשמת כל חי - נראה ה"פ אף נשמת כל חי אחר יהללוך דאי לא תימא הכי אנן כמאן עבדינן וקורא נשמת כל חי ברכת השיר לפי שבשבתות אומרים אותו אחר פסוקי דזמרה ורבינו חיים כהן לא היה חותם ביהללוך כי אם בנשמת לבדו משום דלישנא דברכת השיר משמע חדא ברכה.
מהודו עד על נהרות בבל - וכן אנו עושים ורננו צדיקים בה' אינו מן המזמור.
תוס' אומר שרבי יוחנן מוסיף על רב יהודה ויש לומר את שניהם וכך אנו עושים. ומעיר תוס' שאם לא נפרש כך אלא נפרש שרבי יוחנן בא לחלוק על רב יהודה יוצא שאנו נוהגים שלא כרב יהודה ושלא כרבי יוחנן.
6.
וקשה מאד: הרי מצינו כמה פעמים בש"ס שכאשר יש מחלוקת בין חכמים וניתן להלכה לעשות כפי שתי הדעות הרי שכך עושים, וכך גם כאן. הרי אפשר לומר שרבי יוחנן באמת חולק על רב יהודה בדין "לכתחילה" אבל בכל זאת ניתן לפסוק גם כרב יהודה וגם כרבי יוחנן כי אין סתירה בזמן שאומר גם את "יהללוך" וגם את "נשמת" - כפי שבאמת נקבע להלכה.
7.
כנראה שתוס' סובר שבמקרה כזה הגמרא היתה צריכה לומר זאת במפורש, שיש לעשות כשתי הדעות.
8.
ועוד: במחלוקת הראשונה הניסוח הוא "רב יהודה אמר... ורבי יוחנן אמר..." - בלשון עבר. ובמחלוקת השניה הנוסח הוא "רבי יהודה אומר... ורבי יוחנן אומר..." - בלשון הווה. אולי יש לומר שהכלל שבסגנון "אמר רב... ורב אומר..." סימן שהאמורא השני בא לחלוק על האמורא הראשון לא מתאים לניסוח בסוגייתנו במחלוקת הראשונה שנאמר "אמר" בלשון עבר. לכן תוס' אומר שרבי יוחנן בא להוסיף על דברי רב יהודה.
9.
ויש להעיר: לגבי המחלוקת השניה תוס' מסכים שפוסקים כרב יהודה שאומרים מ"הודו...". גם כאן תוס' מעיר "וכך אנו עושים", והוא לא מדגיש שהלכה כרב יהודה [כמו שמדגיש באמת ה"הגהות מיימוניות"]
10.
ונראה אולי לחדש:
באופן עקרוני במחלוקת בין רב יהודה ורבי יוחנן הלכה צריכה להיות כרבי יוחנן שהרי הכלל המפורש הוא, שהלכה כרבי יוחנן אפילו נגד רב ושמואל - שהיו רבותיו של רב יהודה - וממילא, קל וחומר, שתהיה הלכה כרבי יוחנן נגד רב יהודה !
10.1
אלא יתכן שהדין נאמר על ידי "רבי יהודה" - התנא - ולא על ידי "רב יהודה" האמורא. ולפי זה לא צריך לתקן את הגירסא בגמרא ל"רב יהודה". ואמנם זה נדיר שמביאים דברי תנא בלי הקדמת ביטוי כגון "תנא...".
