גליון "עלים לתרופה"
המו"ל: מכון "אור הצפון" דחסידי בעלזא - אנטווערפן, בלגיה
גליון תתפ"ג, מדור "עלי הדף"
מסכת פסחים
דף קיח ע"א

"קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף" - מהו הקושי? לקט ביאורים

אמר רב שיזבי משמיה דרבי אלעזר בן עזריה, קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף, דכתיב (תהלים קלו, כה) "נותן לחם לכל בשר", וסמיך ליה "לגוזר ים סוף לגזרים" (קיח ע"א).

רבינו בחיי מבאר מאמר זה בספרו 'כד הקמח' (ערך פרנסה) בהקדם אמרם ז"ל (מו"ק כח.): "בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מילתא אלא במזלא תליא מילתא", שאין כוונתם לומר "שיהיה הענין תלוי במזל וכפי משפטי המערכת, ושלא תועיל התפלה", כי אין הדבר כן, שהרי "בשלשה ענינים אלו צריך תפלה, כי שלשתן תלוין במזל, והתפילה על המזל וכו', ולכך יצטרך ריבוי תפלה בהם, כדי לבטל המזל בכח התפלה". ובזה מבאר מאמרם ז"ל שלפנינו: "ומפני שבנתינת המזונות נעשה בהם נס בביטול כח המערכה, המשילו החכמים נתינת המזונות לקריעת ים סוף, ומפני שקריעת הים היה נס מפורסם וזה נסתר, לכך אמרו 'כקריעת'... [כלומר, שאינו אלא דמיון לקריעת ים סוף], וכן אמרו: 'קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף, דכתיב 'לגוזר ים סוף לגזרים', וכתיב 'נותן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו'".

ה'אלשיך' הק' בפרשת בא (שמות יג, יא) מבאר "אומרם 'קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף', וכן באומרם (סוטה ב:) 'קשה לזווגם כקריעת ים סוף', ומי לא ידע כי אפילו בריאת כל העולמות לא היו לפניו יתברך קושי, כי בלא עמל ובלא יגיעה ברא הקב"ה את העולם, כי 'בדבר ה'' וכבר 'שמים נעשו' כמו שאמרו ז"ל, ומה גם עתה קריעת ים סוף או מזונות האדם או זווגו. אך אין דבר קשה לפניו ית', זולתי ברצותו להיטיב לאיש ועונותיו מעכבין, והוא יתברך שופט כל הארץ ולא יעוות משפט, ועל כן יציאת מצרים כי היו גוי מקרב גוי, ומה גם קריעת ים סוף אחר שהמרו על ים בים סוף (תהלים קו, ז) היה קשה, והוצרך חוזק יד להכניע המנגדים, על ידי חפשו יתברך זכיות קדומים מדם פסח ומילה, והפלגת רשעת פרעה ועבדיו, ועל הדרך הזה הוא ב'מזונותיו של אדם', שעונותיו מקפחים מזונותיו, וכן בזווגים 'קשה לזווגם', כי מי יזכה לבת זוגו, כי יתפרדו במעשיהם... על כן על שתי אלה אמרו שהם קשים כ'קריעת ים סוף'" (וכ"כ בכמה מקומות, ראה: בשלח טז, לו; שם יז, ח; כי תשא לב, יא).

ואמנם מקור לדבריו נמצא בהדיא בזוהר הק' פרשת תרומה (קע.), והובא ב'עיון יעקב' (כאן), שמוסיף לכתוב: "ואפשר לרמוז בכתוב: 'נותן לחם לכל בשר' - בין רשעים ובין צדיקים, אין זה כי אם חסד ה' על ברואיו, וכן 'לגוזר ים סוף לגזרים' - לאנשים חטאים שהם גזרים מלשון ארץ גזירה - אשר נגזרו מארץ חיים במעשיהם, אין זה כי אם חסדו יתברך. ומזה הטעם יש לומר שלא נמסרו המזונות ביד המלאך, אלא מידו של הקב"ה - האלקים הרועה, לפי שאם היה על ידי מלאך לא היה מוותר כלום, להזמין מזון לרשעים, אבל הקב"ה הוא זן ומפרנס לנפש כל חי, רעים וטובים".

משמיה דהרה"ק רבי שמחה בונם מפרשסיחא זי"ע מטו ('ישמח ישראל' שבת חוה"מ פסח אות קלח): "דהנה אצל הים לא עלה על דעת שום אחד מישראל, אשר יקרע להם הקב"ה הים, ויעברו בתוכו בחרבה, רק לכל אחד מישראל, היה אופן אחר להישועה, וד' הושיעם בישועה כזאת - אשר לא עלה על לבם כלל, כן הוא בענין הפרנסה, שהקב"ה זן ומפרנס לאיש, מהאופן אשר לא עלה על לבו מעולם". וכן מובא ב'שפתי צדיק' (לפסח אות עו) "בשם הרבי ר' בונם ז"ל, על מאמר חז"ל: 'קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף'. אמר, מסתם התחכמו כמה עצות איך יוושעו, אך דרך זה - לקרוע להם את הים - לא עלה על דעתם, כי באמת היה יותר דרך הטבע להמית [את המצרים] ביבשה, כעין מחנה סנחריב, או לאיים עליהם כמו על מחנה ארם בימי אלישע הנביא, והיו חוזרין לאחוריהם, כן בפרנסה, אדם מחפש עצות שונות, ובסוף מכלכלו השי"ת בדרך חדש שלא עלה על דעתו, ודפח"ח".

בשם הרה"ק רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב זי"ע מובא ('עשר קדושות' מע' ח אות לג) שפירש על פי דברי התוס' (ערכין טו.), שישראל הלכו בים כחצי גורן עגולה, ומבואר הדבר היטב ב'ערבי נחל' פר' בשלח, שכל שבט ושבט הלך בשער בפני עצמו בים בי"ב שערים, ונמצא שההילוך בים לא היה שוה לכל, יש שהלכו מרחק רב, ויש שהיו מקצרים בהליכתן, ומדמה הגמרא 'מזונותיו של אדם' ל'קריעת ים סוף', כי כמו בקריעת ים סוף לא היה היגיעה שוה לכל, כי היו הרבה מבני ישראל שהיו מקצרים הליכתן בים, כמו כן הוא 'מזונותיו של אדם', יש הרבה בני אדם שאינם מצטרכים לעמל רב בפרנסה, ובא להם הדבר בנקל, וישנם כאלו - שמסובב מן השמים - שמצטרכים להתייגע בעמלם (ראה 'אילה שלוחה' פר' בשלח).