סקר
האם אתה לומד דף יומי עם רש"י?






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

"הילכתא למשיחא"

יומא יג ע"א


אמר רבי יוחנן:
הלכה כרבי יוסי. ומודה רבי יוסי שאם עבר ועבד - עבודתו כשרה. אמר רב יהודה אמר רב: הלכה כרבי יוסי, ומודה רבי יוסי שאם מת ראשון - שחוזר לעבודתו. - פשיטא! - מהו דתימא: הויא ליה צרה מחיים, קא משמע לן. 

1.
תוספות מסכת יומא דף יג עמוד א:

הלכה כר' יוסי - תימה הילכתא למשיחא דכי ה"ג פריך בזבחים פרק ב"ש (דף מה.) ובפרק ד' מיתות (סנהדרין דף נא:)

תוס' מקשה, שיש כלל, שלא פוסקים הלכה בגמרא בנוסח של "הילכתא" בנושאים שאינם אקטואליים, כאלה שנוהגים רק לכשיבנה בית המקדש - עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים.

2.
ויש להסביר, תוס' לא מתכוון לשאול מדוע פוסקים בכל העניינים שבמסכת יומא, אלא רק על אותם מקומות שנאמר בהם "הלכה כ...". מה ההבדל בין אלה לאלה? אולי כוונתו לכך, שבהלכות של מסכת יומא ["הילכתא למשיחא"] לא תקפים בהכרח כללי הפסיקה. ולפי דברינו בנושא הקודם של "הלכה כרבי יוסי" אולי כוונת תוס' להקשות שלא היה צורך לאמוראים להכריע בניגוד לכללי הפסיקה ולקבוע שהלכה דווקא כרבי יוסי [נגד "רבים" וכנגד "סתם משנה" - ראה שם]!

3.
בכל אופן תוס' עכשיו נותן 3 תשובות לדבר:

ויש לומר דאיכא נפקא מינה אפילו בזמן הזה לפרנס הממונה על הציבור ועבר מחמת אונס שכשיעבור האונס חוזר לשררתו וגם נוהגין כבוד בשני כי ההוא מעשה דר"ג וראב"ע וההיא דבפ' קמא דתענית דף ד:) דפסיק כר"ג דאמר בז' במרחשון שואלין הגשמים ומוקי לה בזמן שבית המקדש קיים י"ל דנפקא מינה אפילו בזמן הזה לבני [בבל דאית] להו פירי בדברא כדאיתא התם
והא דאמר בפסחים פ' אלו דברים (פסחים דף סו.) גבי פסח כלל אמר ר"ע כל מלאכה שאי אפשר לעשות מע"ש דוחה את השבת ופסיק בגמרא (פסחים דף סט:) הלכה כר"ע יש לומר דנפקא מינה לענין מילה ואף על גב דגבי מילה נמי פסיק רב יהודה הכי בפרק ר"א דמילה (שבת דף קלג.) מ"מ פסיק הכי בתרי דוכתי לאלומי פיסקא דמילה
וקשה דבס"פ התכלת (מנחות דף נב.) פסיק כר"ש וכאבא יוסי בן דוסתאי גבי חביתי כ"ג

הסבר א: יש נפקא מינה גם לימינו. עיקר חידושו שיש דמיון בין כהן גדול לכל מנהיג ציבור שבכל דור ודור!

4.
המשך דברי תוס'

וי"ל דאין הש"ס תופס זה בקשיא הילכתא למשיחא אלא רב יוסף מקשה אותו בפרק ד' מיתות (סנהדרין שם) ובפרק בית שמאי אבל הש"ס אינו חושש כי היכי דמהדר ליה לרב יוסף בפרק בית שמאי אלא מעתה (כו') שחיטת קדשים לא ניתני

הסבר ב: רק רב יוסף מקשה את הקושיות של "הילכתא למשיחא".

5.
המשך דברי תוס':

ורבי' חיים כהן זצ"ל תירץ דלא פריך הכי אלא היכא דאיכא תרתי הילכתא למשיחא ועבירה כגון ההיא דפרק ב"ש דאיירי בפיגול ובפרק ד' מיתות גבי בת כהן שזינתה וכיון דאיכא תרתי מילתא דלא שכיחא היא ולא הוי ליה למיפסק הילכתא במילתא דלא שכיחא כלל.

הסבר ג: הקושיה של "הילכתא למשיחא" מבוססת על כך שלא דנים בדברים שאינם שכיחים, וכאשר מצטרף גם נושא של איסור לדין שיהיה רק "למשיחא" הרי שאיננו שכיח כלל ואין לפסוק [לדון?] בו כלל.

6.
ראה גם מה שכתבנו על מסכת זבחים דף מה: 

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר