סקר
כמה לומדי דף יומי יש במשפחתך הקרובה?






 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

רוח צפונית יפה לחטין – חיטה

 

"ועשן המערכה, אפילו כל הרוחות שבעולם אין מזיזות אותו ממקומו? והאמר רבי יצחק בר אבדימי: במוצאי יום טוב האחרון של חג הכל צופין לעשן המערכה, נוטה כלפי צפון עניים שמחין ובעלי בתים עצבין, מפני שגשמי שנה מרובין ופירותיהן מרקיבין. נטה כלפי דרום עניים עצבין ובעלי בתים שמחין, מפני שגשמי שנה מועטין ופירותיהן משתמרין. נטה כלפי מזרח הכל שמחין, כלפי מערב הכל עצבין. דאזיל ואתי כדיקלי, ואבדורי לא הוה מיבדר. אמר מר: כלפי מזרח הכל שמחין, כלפי מערב הכל עצבין. ורמינהו: מזרחית לעולם יפה, מערבית לעולם קשה, רוח צפונית יפה לחטין בשעה שהביאו שליש, וקשה לזיתים בזמן שהן חונטין. רוח דרומית קשה לחטין בשעה שהביאו שליש, ויפה לזיתים בזמן שהן חונטין. ואמר רב יוסף, ואיתימא מר זוטרא: וסימניך: שלחן בצפון ומנורה בדרום, האי מרבה דידיה והאי מרבה דידיה! לא קשיא: הא לן, והא להו" (יומא, כא ע"ב).

פירוש: ושואלים: והאם עֲשַׁן הַמַּעֲרָכָה אֲפִילּוּ כָּל רוּחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם אֵין מְזִיזוֹת אוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ? וְהָאָמַר [והרי אמר] ר' יִצְחָק בַּר אַבְדִּימִי: בְּמוֹצָאֵי יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל חַג הסוכות הַכּל צוֹפִין לַעֲשַׁן הַמַּעֲרָכָה, אם היתה הרוח באה מכיוון דרום והיה העשן נוֹטֶה כְּלַפֵּי צָפוֹן, היו ה עֲנִיִּים שְׁמֵחִין וּבַעֲלֵי בָתִּים עֲצֵבִין, מִפְּנֵי שדבר זה סימן שֶׁגִּשְׁמֵי שָׁנָה מְרוּבִּין ועתידה האדמה להצמיח תבואה רבה וּפֵירוֹתֵיהֶן מַרְקִיבִין מפני הלחות ולכן לא ניתן לאכסן אותם ומוכרחים להקדים למוכרם, ונמצאים בעלי השדות מפסידים, ועניים מרויחים. ואם נָטָה עמוד העשן כְּלַפֵּי דָּרוֹם, מפני רוח צפונית עֲנִיִּים עֲצֵבִין, וּבַעֲלֵי בָתִּים שְׁמֵחִין מִפְּנֵי שֶׁגִּשְׁמֵי אותה שָׁנָה מוּעָטִין ואין פירות רבים, ועוד שפֵּירוֹתֵיהֶן מִשְׁתַּמְּרִין. ואם היתה רוח מערבית והיה העשן נוטה כְּלַפֵּי מִזְרָח הרי זה סימן לכך שגשמי השנה יבואו כראוי ויהיו פירות, וניתן יהיה גם לאחסן אותם זמן מסויים והַכּל שְׁמֵחִין. היתה רוח מזרחית ונוטה היה העשן כְּלַפֵּי מַעֲרָב הַכּל עֲצֵבִין שרוח מזרחית אינה מביאה גשמים, והרי זה סימן לכך שתהא זו שנת בצורת. הרי שהיתה הרוח מטה את עשן המערכה! ומשיבים: דְּאָזֵיל וְאָתֵי כְּדִיקְלֵי, וְאִבְדּוּרֵי לָא הֲוָה מִיבְדַּר [העשן היה הולך ובא, מתנועע, כמו עץ דקל ברוח, אבל לא היה מתפזר]. שאכן היתה הרוח מטה את כיוון עשן המערכה, אך אינה מפזרת אותו לגמרי. אָמַר מָר [החכם] כאן: אם היה עמוד העשן נוטה כְּלַפֵּי מִזְרָח, שנושבת רוח מערבית הַכּל שְׁמֵחִין, היה נוטה כְּלַפֵּי מַעֲרָב מפני הרוח מזרחית הַכּל עֲצֵבִין. וּרְמִינְהוּ [ומשליכים, מראים סתירה ממקום אחר], שאמרו חכמים: רוח מִזְרָחִית לְעוֹלָם יָפָה, רוח מַעֲרָבִית לְעוֹלָם קָשָׁה, רוּחַ צְפוֹנִית יָפָה לַחִטִּין בְּשָׁעָה שכבר גדלו וְהֵבִיאוּ שְׁלִישׁ, וְקָשָׁה לַזֵּיתִים בִּזְמַן שֶׁהֵן חוֹנְטִין (תחילת היותם לפירות), רוּחַ דְּרוֹמִית קָשָׁה לַחִטִּין בְּשָׁעָה שֶׁהֵבִיאוּ שְׁלִישׁ, וְיָפָה לַזֵּיתִים בַּזְּמַן שֶׁהֵן חוֹנְטִין. וְאָמַר רַב יוֹסֵף על כך, וְאִיתֵימָא [ויש אומרים] שאמר זאת מָר זוּטְרָא: וְסִימָנֵיךְ איזו רוח יפה לחיטים ואיזו לזיתים שבמקדש היה שֻׁלְחָן בַּצָּפוֹן, וּמְנוֹרָה בַּדָּרוֹם. ועל השלחן היו מניחין לחם העשוי מחיטים, ובמנורה היו מדליקין שמן העשוי מזיתים, הַאי מַרְבֶּה דִּידֵיהּ [צד זה צפון מגדל את שלו] את החיטים, השייכות לשלחן שבצפון, וְהַאי מַרְבֶּה דִּידֵיהּ [וזה צד דרום מגדל את שלו] את הזיתים שמהם מדליקים מנורה שבדרום. ועל כל פנים יש סתירה בהערכת רוח מזרחית ומערבית, אם טובה היא או רעה! ומשיבים: לֹא קַשְׁיָא [קשה]; הָא [זה] לָן [לנו] לבני בבל, שאף שרוח מזרחית, רוח קדים יבשה היא, מכל מקום מתוך שבבל היא ארץ משופעת במים, אין אדמתה ממהרת להתייבש ואין הדבר פוגע באיכות התבואה, וְהָא [וזה] לְהוּ [להם] לבני ארץ ישראל, שאינה משופעת במים והרוח המזרחית ממהרת ליבש את אדמתה ומקלקלת את התבואה (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


שם עברי: חטה     שם באנגלית:    Wheat    שם מדעי:    Triticum sp
  

נושא מרכזי: מדוע רוח צפונית יפה לחיטה וקשה לזית?

 

לריכוז המאמרים שנכתבו על החיטה וקישוריות הקש\י כאן.



התורה מספרת לנו על התלות המוחלטת והמיידית של תושבי ארץ ישראל בגשם בניגוד לארץ מצרים: "כי הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה לא כארץ מצרים הוא אשר יצאתם משם אשר תזרע את זרעך והשקית ברגלך כגן הירק ... למטר השמים תשתה מים ... ארץ אשר ה' אלוקיך דרש אתה תמיד עיני ה' אלוקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה (דברים, יא י' - י"ב). דברי רבי יצחק בר אבדימי בסוגייתנו מציגים במלוא חריפותה את תלות תושבי ארץ ישראל ברצון ה' לא רק לצורך ירידת הגשם אלא גם במשטר הרוחות הבא לאחריו. לא די בירידת הגשם בעיתו משום שהצלחת היבול תלויה במידה רבה גם בתזמון הרוחות וכיוונן.

"רוח צפונית" הוא כינוי לרוחות הבאות מצפון מערב ומצפון ומביאות איתן עננים וגשמים. בספר משלי (כה כ"ג) נאמר: "רוח צפון תחולל גשם". הגשם מועיל לחיטים בעיקר בשלבי ההתפתחות המוקדמים שלהן כאשר הן עדיין ירוקות ובלשון הגמרא "בשעה שהביאו שליש". הצבע הירוק מעיד על כך שהחיטים קולטות את אנרגיית האור בעזרת הכלורופלסטים ומייצרות פחמימות בתהליך ההטמעה (פוטוסינתזה) מהמים והפחמן הדו-חמצני שבאוויר. מחסור במים או חום רב פוגעים בתהליך ההטמעה. מסיבה זו "רוח דרומית" חמה ויבשה הבאה בעונה זו מדרום או דרום מזרח תפגע בחיטים הירוקות שגרעיניהן עדיין לא התמלאו. "רוח דרומית" עלולה לגרום להתייבשות התבואה והקטנת היבול בדומה לנאמר בחלום פרעה (בראשית, מא ו'): "והנה שבע שבלים דקות ושדופת קדים". על מכה מעין זו מסופר בירושלמי (שקלים, פ"ה דף מח טור ד /ה"א): "אמר רב חסדא: פעם אחת יבשה ארץ ישראל ולא ידעו מהיכן להביא, והוה תמן חד אילם דהוה יתיב חד ידיה על גגות וחדא ידיה על צריפין, איתוניה קמיה דפיתחא, אמר להו אית אתר דמיתקרי גגות צריפין או צריפין גגות אזלין לתמן ואשכחון"(1).

לאחר שהחיטה מבשילה היא זקוקה לתקופה חמה ויבשה על מנת שהגרגירים יתייבשו כראוי ולא ירקבו בממגורות. על האסון העלול להיגרם כתוצאה מירידת גשם בעת הקציר אנו לומדים מתוך החרדה שאחזה את העם כאשר שמואל ביקש מה' להוריד גשם בתקופת הקציר: "הלוא קציר חטים היום אקרא אל ה' ויתן קלות ומטר ודעו וראו כי רעתכם רבה ... ויאמרו כל העם אל שמואל התפלל בעד עבדיך אל ה' אלוקיך ואל נמות וכו'" (שמואל א', יב י"ז – י"ט).

בניגוד לחיטה הרי ש"רוח צפונית" עלולה לגרום לזיתים נזק בעת הפריחה. פרחי הזית, הגפן והתמר (הזכר) זקוקים לכמה ימים רצופים של חום ויובש על מנת להיפתח ולפזר את גרגירי האבקה. ירידת גשם במקביל לפריחת עצי פרי אלו גורמת לנשירה המונית של פרחים ולהרטבת גרגירי האבקה באופן המונע הפרייה. צמחים מואבקי חרקים נפגעים מהגשם גם באופן עקיף משום שהוא מונע את פעילות החרקים המאביקים ובעיקר הדבורים.

נ. הראובני הציע שהסימן "שלחן בצפון ומנורה בדרום" איננו משמש כתזכורת בלבד, המציינת את כיוון הרוח המועילה לחיטה ולזית, אלא מגלם בתוכו את הסיבה להנחת הכלים במשכן ובמקדש דווקא באופן זה. הנחת השולחן ועליו לחם הפנים המסמל את החיטה בצד צפון משמשת כבקשה ותפילה להצלחת החיטה בעזרת ה"רוח הצפונית" ואילו המנורה שבה דלק שמן זית הונחה בדרום. ברכת ה' מתבטאת בתזמון מדויק של הופעת הרוחות בהתאמה לשלבי התפתחות הגידולים. מוקדם יותר כאשר החיטה עדיין ירוקה חשובה "רוח צפונית", ומאוחר יותר, בעת התחלת פריחת הזיתים, יש צורך ב"רוח דרומית" שבנוסף לחשיבותה להצלחת הפריית הפרחים היא גם מייבשת את החיטה.

רעיון זה של בקשה לרוחות מועילות בהקשר חקלאי מופיע במדרש (ויקרא רבה, וילנא, פרשת אמור פרשה כ"ח) גם ביחס להנפת העומר: "והניף את העומר לפני ה'. וכיצד היה מניפו? רבי חמא בר עוקבא בשם ריב"ח אמר מוליך ומביא מעלה ומוריד מוליך ומביא למי שהעולם כולו שלו ... רבי סימון ברבי יהושע אמר: מוליך ומביא כדי לבטל רוחות קשות, מעלה ומוריד כדי לבטל טללים קשים".
 

   
 שדה חיטה    זית -  פריחה

 
 


(1) התלמוד מספר על מקרה שהארץ יבשה כנראה כתוצאה מרוח דרומית ולכן התבואה לא גדלה ולא ידעו מהיכן להביא את העומר. לבסוף הביאו ממקום שנקרא "גגות צריפין" שאותו איתר בעזרת אילם שהניח אחת מידיו על "גגות" ואחת על "צריפין".

 

מקורות עיקריים:  

נ. הראובני, טבע ונוף במורשת ישראל, נאות קדומים 1980, עמ' 35-38.

 
 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
 



כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר