הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"כדתנא"; תנא קמא ורבי אליעזר
יומא כג ע"ב
תנו רבנן: +ויקרא ו+ ופשט... ולבש בגדים אחרים והוציא את הדשן - שומעני כדרך יום הכפורים, שפושט בגדי קודש ולובש בגדי חול. תלמוד לומר: ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים - מקיש בגדים שלובש לבגדים שפושט, מה להלן בגדי קודש - אף כאן בגדי קודש. אם כן מה תלמוד לומר אחרים - פחותין מהן.
רבי אליעזר אומר: אחרים והוציא - לימד על הכהנים בעלי מומין שכשרין להוציא הדשן.
אמר מר: אחרים - פחותין מהן, כדתנא דבי רבי ישמעאל. דתנא דבי רבי ישמעאל: בגדים שבשל בהן קדרה לרבו - לא ימזוג בהן כוס לרבו.
אמר ריש לקיש: כמחלוקת בהוצאה - כך מחלוקת בהרמה. ורבי יוחנן אמר: מחלוקת בהוצאה, אבל בהרמה - דברי הכל עבודה היא.
מאי טעמא דריש לקיש? - אמר לך: אי סלקא דעתך עבודה היא - יש לך עבודה שכשירה בשני כלים? - ורבי יוחנן: גלי רחמנא בכתונת ומכנסים - והוא הדין למצנפת ואבנט. ומאי שנא הני? - מדו בד, מדו - כמדתו, מכנסי בד - לכדתניא: מנין שלא יהא דבר קודם למכנסים - שנאמר +ויקרא ו+ ומכנסי בד ילבש על בשרו. - וריש לקיש: מדו כמדתו - מדאפקיה רחמנא בלשון מדו. שלא יהא דבר קודם למכנסים מעל בשרו נפקא. נימא כתנאי: על בשרו מה תלמוד לומר ילבש - להביא מצנפת ואבנט להרמה, דברי רבי יהודה. רבי דוסא אומר: לרבות בגדי כהן גדול ביום הכפורים, שכשירין לכהן הדיוט. אמר רבי: שתי תשובות בדבר; חדא: דאבנטו של כהן גדול לא זה הוא אבנטו של כהן הדיוט, ועוד: בגדים שנשתמשת בהן קדושה חמורה תשתמש בהן קדושה קלה? אלא, מה תלמוד לומר ילבש -
הסבר:
1.
תנו רבנן: +ויקרא ו+ ופשט... ולבש בגדים אחרים והוציא את הדשן - שומעני כדרך יום הכפורים, שפושט בגדי קודש ולובש בגדי חול. תלמוד לומר: ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים - מקיש בגדים שלובש לבגדים שפושט, מה להלן בגדי קודש - אף כאן בגדי קודש. אם כן מה תלמוד לומר אחרים - פחותין מהן.
תנא קמא סובר שהכהן שמוציא את הדשן מחליף בגדיו לבגדים פחותין מאלה שהוא לובש בעת תרומת הדשן [יש "תרומת הדשן" ויש "הוצאת הדשן"].
2.
רבי אליעזר אומר: אחרים והוציא - לימד על הכהנים בעלי מומין שכשרין להוציא הדשן.
רבי אליעזר חולק על תנא קמא וסובר שלא מחליף בגדיו וכוונת המשפט "ולבש בגדים אחרים" היא, שגם כהן בעל מום רשאי להוציא את הדשן.
3.
אמר מר: אחרים - פחותין מהן, כדתנא דבי רבי ישמעאל. דתנא דבי רבי ישמעאל: בגדים שבשל בהן קדרה לרבו - לא ימזוג בהן כוס לרבו.
הגמרא מביאה את דברי רבי ישמעאל שקובע עיקרון שבפעולות שלפני המלך [עיקר העבודות של הכהנים] אין לעשותן בבגדים שהתלכלכו כשעבד בהם בעבודות "מלוכלכות" - בהוצאת הדשן. לכן יש ללבוש בגדים פחותין בעת הוצאת הדשן ואחר כך יחליפם לבגדי כהן רגילים לצורך עבודות כהקטרה. [משמע מדבריו שהוצאת הדשן איננה "עבודה" ואולי בגלל זה רבי אליעזר סובר שהוצאת הדשן כשרה בבעלי מומים.]
4.
בכל אופן משמע שרבי ישמעאל מתאים לשיטת כ"תנא קמא". משמעות הביטוי "כדתנא..." היא שלא כמו "תניא כוותיה". המשמעות היא שבדברי התנא נוסף נימוק "רחב" יותר לדין הנאמר לפני כן.
5.
הערה: הביטוי "כדתנא" - 17 מופעים בש"ס. [כולל כפולות – אותה דרשה – פעמיים]
כדתנא דבי רבי ישמעאל – 14 מופעים בש"ס - ברוב הפעמים מדובר בדרשות פסוקים.
כדתנא דבי חזקיה – 2 מופעים בש"ס.
כדתנא דבי רבי אלעיזר בן יעקב - מופע יחידאי בש"ס.
6.
הליכות עולם שער חמישי פרק ג:
ו. מסורת בידינו וביד כל תלמידי חכמים שכל מקום ששנינו בראש הפרק א"ר פלוני כגון אמר ר"ע מנין לע"ז וכו' כך היא הלכה, ובכל מקום ששנינו בראש הפרק ר' פלוני אומר כגון ר' אליעזר אומר דשבת אינה הלכה.
וכיוצא בזה בגמרא
שכל מקום שאומר תנא דבי רבי ישמעאל כך הלכה
ובכל מקום שאומר דבי ר' ישמעאל תנא אינה הלכה:
יתכן שכוונתו רק למקרים בהם הגמרא מתחילה בביטוי "תנא דבי רבי ישמעאל", ואם נאמר שאותו עיקרון תופס גם לגבי הביטוי "כדתנא דבי רבי ישמעאל" הרי יוצא בבירור שכך הלכה גם בסוגייתנו!
7.
המשך הגמרא:
אמר ריש לקיש: כמחלוקת בהוצאה - כך מחלוקת בהרמה. ורבי יוחנן אמר: מחלוקת בהוצאה, אבל בהרמה - דברי הכל עבודה היא.
מהפרשנים משמע שדברי ריש לקיש ורבי יוחנן מוסבים על דברי רבי אליעזר האם אמר את דבריו רק לגבי הוצאת הדשן שכהן בעל מום רשאי לעשותה, או שמא דבריו אמורים גם לגבי הרמת הדשן שבעל מום כשר למלאכה זו.
8.
מאי טעמא דריש לקיש? - אמר לך: אי סלקא דעתך עבודה היא - יש לך עבודה שכשירה בשני כלים? - ורבי יוחנן: גלי רחמנא בכתונת ומכנסים - והוא הדין למצנפת ואבנט. ומאי שנא הני? - מדו בד, מדו - כמדתו, מכנסי בד - לכדתניא: מנין שלא יהא דבר קודם למכנסים - שנאמר +ויקרא ו+ ומכנסי בד ילבש על בשרו. - וריש לקיש: מדו כמדתו - מדאפקיה רחמנא בלשון מדו. שלא יהא דבר קודם למכנסים מעל בשרו נפקא. נימא כתנאי: על בשרו מה תלמוד לומר ילבש - להביא מצנפת ואבנט להרמה, דברי רבי יהודה. רבי דוסא אומר: לרבות בגדי כהן גדול ביום הכפורים, שכשירין לכהן הדיוט. אמר רבי: שתי תשובות בדבר; חדא: דאבנטו של כהן גדול לא זה הוא אבנטו של כהן הדיוט, ועוד: בגדים שנשתמשת בהן קדושה חמורה תשתמש בהן קדושה קלה? אלא, מה תלמוד לומר ילבש -
במחלוקת בין תנא קמא ורבי אליעזר אם צריך להחליף לבגדים פחותים לצורך פעולת הוצאת הדשן נפסק ברמב"ם כ"תנא קמא" שאמנם צריך בגדים פחותים, אלא שהרמב"ם אומר כך גם לגבי הרמת הדשן!
כנראה שהרמב"ם למד זאת מתוספת הדברים שנאמרו בשמו של רבי ישמעאל.
9.
רמב"ם הלכות תמידין ומוספין פרק ב הלכה י:
הרמת הדשן מעל המזבח בכל יום מצות עשה שנאמר והרים את הדשן, והיא עבודה מעבודות כהונה,
ובגדי כהונה שתורם בהן הדשן יהיו פחותין מן הבגדים שמשמש בהם בשאר עבודות שנאמר ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים והרים את הדשן, אינו אומר אחרים שיהיו בגדי חול אלא שיהיו פחותין מן הראשונים, לפי שאינו דרך ארץ שימזוג כוס לרבו בבגדים שבישל בהם קדרה לרבו.
10.
נושאי כליו של הרמב"ם דנים באריכות בדברי הרמב"ם:
כסף משנה הלכות תמידין ומוספין פרק ב הלכה י:
[י] הרמת הדשן מעל המזבח בכל יום מ"ע וכו' והיא עבודה מעבודות כהונה. בפ"ב דיומא (דף כ"ג). ומ"ש ובגדי כהונה שתורם בהן הדשן יהיו פחותים וכו' עד קדרה לרבו. שם, אלא שלא אמרו שם כן אלא על הוצאת הדשן לא על תרומת הדשן וגם דקרא דופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים אוהוציא את הדשן כתיב לא אוהרים את הדשן. ויש לתמוה על רבינו ששינה.
ומצאתי כתוב בשם הריטב"א בפ"ק דיומא דתרומת הדשן צריכה בגדים פחותים משאר עבודות מדכתיב ולבש הכהן מדו בד ומכנסי בד ילבש על בשרו דהל"ל ומכנסי בד על בשרו ואמרו שם בגמרא ילבש לרבות את השחקים פירוש בגדי כהונה פחותין לפי שאינו דרך ארץ שימזוג כוס לרבו בבגדים שבישל הקדרות עכ"ל. וע"פ זה אפשר ליישב דברי רבינו דמדכתיב ילבש ילפינן דתרומת הדשן הויא בבגדים פחותים משום דרך ארץ א"כ כי כתיב ופשט את...
הפרשנים דנים על פסק הרמב"ם שהבאנו שלא רק בהוצאת הדשן יש ללבוש בגדים פחותים אלא גם בהרמת הדשן והם מתקשים שלא משמע כך בפשט סוגייתנו.
וה"כסף משנה" מביא מקור לזה מפסוק נוסף ומהסוגיה הבאה בגמרא.
11.
ולענ"ד לחדש, שלומדים זאת מרבי ישמעאל בסוגייתנו.
ומדוע הלכה כ"תנא קמא" נגד רבי אליעזר? כי כך שיטתו של הרמב"ם לפסוק כתנא קמא שחולק על תנא יחידי. ואולי אין כלל זה תקף כשתנא קמא חולק על תנא קדום כרבי אליעזר שהיה רבו של רבי עקיבא, ולכן, הפסיקה כתנא קמא היא בגלל הסיוע מדברי "תנא דבי רבי ישמעאל".
ולפי זה הרמב"ם צריך לפסוק כתנא קמא גם בעניין המחלוקת בין רבי יוחנן לריש לקיש בהסבר המחלוקת בין תנא קמא לרבי אליעזר לגבי כהן בעל מום אם פסול להוציא את הדשן אבל לגבי הרמת הדשן כולם מודים שכהן בעל מום פסול.
