גליון: "אַבְרֵךְ" - מאוצרות שר התורה רבי יוסף ענגיל זצ"ל
גליון ג, טבת תשעד לפ"ק, מדור "מרגניתא דבי רב"
המו"ל: מכון "אוהבי תורה" לההדרת ספרי הגאון זצ"ל - מאנסי יצ"ו
 

תמיהה בדין פריקת המערכה דכשרה בזר

יומא כז ע"ב

ביומא (כז:), אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן, זר שסידר את המערכה חייב, כיצד הוא עושה פורקה וחוזר וסודרה, מאי אהני ליה, אלא אימא פורקה זר וסודרה כהן.

עיין מה שהערותי בזה במפתחות שבסוף הגבורות שמונים (אות כח ד"ה ועיין), דכיון דאי אפשר לסידור החדשה בלי פריקת הראשונה, ראוי שתוחשב גם הפריקה עבודה במה שעושה מקום לסידור, וראוי שתיאסר הפריקה בזר, עיין שם מה שכתבתי ראיה לזה מזבחים (טו.) הוליכו זר והחזירו כהן, וחזר והוליכו, פליגי בה בני רבי חייא ורבי ינאי, חד אמר כשר וחד אמר פסול, מר סבר אפשר לתקונה, ומר סבר לא אפשר לתקונה. ומשמע מדאמר 'והחזירו כהן', דצריך הכהן להחזירו ולחזור ולהוליכו, ואסור לזר גם להחזירו, והיינו ודאי דמשום דאי אפשר להולכה שניה - בלתי שיוחזר תחילה, לכן הויא לה ההחזרה עצמה עבודת ההולכה, וצריכה גם היא כהן, והרי זה לכאורה ממש כהך דזר שסידר דצריך פריקה וסידור מחדש, דראוי שתוצרך גם הפריקה כהן, ויש לעיין בזה, ובאתי רק להעיר.

ויש עוד ראיה לזה מגמרא סנהדרין (סד.), כל חדא וחדא רווחא לחברתה שבק, עיין שם דנוטל אבן מן המרקוליס חייב, מפאת שמפנה מקום לזריקה חדשה, ולכן חשיב גם הפינוי עבודה עיין שם, וכל מילי דעבודה זרה כעין פנים דיינינן להו (עיין עבודה זרה נא.), ואם כן ראוי דכל כהאי גוונא בפנים יוחשב עבודה, דו"ק כי הוא דומה בדומה ממש להך דסנהדרין.

גליוני הש"ס יומא כז: ד"ה אלא