מאת: הרב יהודה קוק
מחבר ספר "נופת צופים"
בחיוב להקביל פני רבו ברגל
ראש השנה טז ע"ב
וא"ר יצחק מניין שחייב אדם להקביל פני רבו ברגל שנא' מדוע את הולכת אליו היום לא חודש ולא שבת מכלל דבחודש ושבת מיחייב איניש לאקבולי אפי רביה. וכ"ה ברמב"ם בפ"ה דת"ת ה"ז ע"ש.
והיינו דברגל "חייב" להקביל פני רבו, אולם נר' ודאי דאף בעלמא איכא עכ"פ "מצוה" להקביל פניו שעי"ז משמש ת"ח ומחכים ומתעלה בתורה וקניניה, ומקיים בזה למצ"ע דת"ת ועוד. אולם החיוב הוי רק "ברגל". וכן יעוי' בפ"ח דיומא (עז:) דת"ר ההולך להקביל פני אביו או פני רבו וכו' עובר עד צוארו במים ביוהכ"פ ואינו חושש [משום רחיצה, רש"י. ומשום סחיטה, ת"י ע"ש] יעו"ש, והיינו טעמא דהוי דבר מצוה וע"כ לא אסרוהו חז"ל. וכן יעוי' ברמב"ם בפ"ג דשביתת עשור ה"ו שכ' דההולך להקביל פני רבו וכו' או לקרות בביהמ"ד עובר במים עד צוארו ואינו חושש ועושה מצוה שהלך לעשותה וכו' ע"ש. וכן יעוי' בטושו"ע בה' תשעה באב (סי' תקנד' סי"ב) שכ' דההולך להקביל פני רבו או אביו וכו' עובר במים עד צוארו ואינו חושש וכו',
ויעו"ש ב"אליה רבה" דהק' בדס"ל למג"א דאף בחול הוי "מצוה", א"כ אמאי שאל בעלה של שונמית מדוע את הולכת אליו היום לא חודש וכו', הא כל יומא נמי איכא עכ"פ "מצוה" ואע"פ דליכא "חיוב" וכו', יעו"ש. ויעוי' ב"מחצית השקל" שכ' דלק"מ, דע"כ דלא היה דרכה בכך ללכת אליו כל יום מאיזה טעם שיהיה, ולאשר ראה בעלה ששינתה מדרכה א"כ רצה לידע סיבת השינוי, וכאשר באמת היה דלא מצד "מצות" הקבלת פני רבו הלכה לפניו אותו היום כ"א לסיבת "בנה" והוא לא ידע וכו', וצ"ל דבחול איכא "מצוה זוטא" ובחודש ושבת איכא "מצוה רבה", עכ"ד זקינינו הגרש"ק בעל המחה"ש יעו"ש.
ומשמע בא"ר ובמה"ש דס"ל [בדעת המג"א] דאיש ואשה שווים בהאי דינא ואף אשה חייבת ברגל להקביל פני הרב וכן בחול אית ליה מצוה בזה, ודומיא דהאשה השונמית דהוי מקור האי דינא. וכן יעוי' בספר "הקובץ" בפ"ה דת"ת ה"ז שכ' דבסתם בנ"א או בנשים גם "מצוה" ליכא "בחול" כ"א "ברגל" חיובא איכא, וזהו שכ' ודייק מדוע את הולכת אליו לא חודש ולא שבת, עכ"ד ע"ש. וא"כ נחלקו בחול, דהא"ר והמה"ש ס"ל דאף "בחול" איכא מצוה לאשה, אך לס' הקובץ ס"ל דבחול לית ליה מצוה כלל. וכן יעו"ש בפמ"ג בא"א דס"ל כנ"ל דלאשה ליכא "מצוה" כלל בחול, ע"ש.
והנה לא"ר והמה"ש דס"ל דאף בחול הוי מצוה לק"מ מ"ט "חייבת" בזה ברגל הא הוי מ"ע "שהזמן גרמא", דהא אפשר לקיימו תמיד אף שלא ברגל ובשבת, ופ'. אך להג"ר נחום טריביטש ז"ל דס"ל בספר "הקובץ" ולג"ר יוסף תאומים ז"ל דס"ל בפמ"ג דבחול אינו מצוה כלל יל"ע מ"ט א"כ חייבות בזה ברגל, הא הוי מ"ע שהז"ג דנשים פטורות.
וי"ל דס"ל כוותיה דרש"י בפ"ג דברכות (כ:) דס"ל דליכא לפטור דמצ"ע שהז"ג במצוה "דרבנן" כ"א במ"ע "דאורייתא" וע"ש בתוס' דפליגי וס"ל דאף במ"ע דרבנן שייך להאי פטור. וכן עתוס' בפ"י דפסחים (קח:) בד"ה שאף הן וכו' דס"ל כנ"ל דאף במ"ע דרבנן שהז"ג נשים פטורות דהא כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון יעו"ש. וא"כ שפיר ס"ל דחייבות בהקבלת פני רבם ברגל וכו' ואע"פ דהוי זמ"ג, מדחיובו רק מדרבנן, והבן בס"ד. ושו"ר ב"פני יהושע" בר"ה הכא שעמד בזה הא הוי מ"ע שהז"ג יעוש"ה בזה.
