סקר
באיזה גיל התחלת ללמוד דף יומי






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

הלכה כרבי יוסי נגד תנא קמא?

סוכה טז ע"א


משנה. המשלשל דפנות מלמעלה למטה, אם גבוה מן הארץ שלשה טפחים - פסולה. מלמטה למעלה, אם גבוה עשרה טפחים - כשרה.
רבי יוסי אומר: כשם שמלמטה למעלה עשרה טפחים, כך מלמעלה למטה עשרה טפחים.

 

1.
רמב"ם הלכות שופר וסוכה ולולב פרק ד הלכה ד:

דפנות שהיו דבוקות בגג הסוכה ולא היו מגיעות לארץ אם היו גבוהות מן הארץ שלשה טפחים ז פסולה פחות מיכן כשרה,
היו הדפנות דבוקות לארץ ולא היו מגיעות לסכך אם גבוהות עשרה טפחים אף על פי שהן רחוקין מן הגג כמה אמות כשרה ובלבד שיהיו הדפנות מכוונות תחת שפת הגג,
הרחיק את הגג מן הדופן שלשה טפחים פסולה פחות מיכן ח כשרה, ט תלה מחיצה שגבוהה ארבעה ומשהו באמצע בפחות משלשה סמוך לארץ ובפחות משלשה סמוך לגג הרי זו כשרה.

2.
מגיד משנה הלכות שופר וסוכה ולולב פרק ד הלכה ד:

[ד] דפנות שהיו דבוקות וכו'. משנה שם (סוכה דף י"ז) המשלשל דפנות מלמעלה למטה אם גבוהה מן הארץ שלשה טפחים פסול מלמטה למעלה אם גבוהות מן הארץ עשרה טפחים כשרה. רבי יוסי אומר כשם שמלמטה למעלה עשרה כך מלמעלה למטה עשרה והלכתא כסתם משנה. עוד שם (סוכה דף י"ז) הרחיק את הסכך מן הדפנות ג' טפחים פסולה:

ה"מגיד משנה" נוקט בפשטות שה"תנא קמא" במשנתנו מוגדר כ"סתם משנה" ולכן הלכה כמותה נגד רבי יוסי.

3.
וקצת קשה, הרי יש כאן גם מחלוקת - דעת תנא קמא ודעת רבי יוסי בסיפא של המשנה - ואם התנא קמא מוגדר כ"סתם משנה" הרי שמדובר במשנתנו בהגדרה של "סתם ואחר כך מחלוקת" והכלל הוא "סתם ואחר כך מחלוקת אין הלכה כסתם".

4.
אולם אולי ניתן לומר שהכלל האחרון הוא רק כשמדובר במשנה שלמה שהיא "סתם" ואחריה יש משנה עם מחלוקת תנאים מפורשת, אבל בכגון משנתנו, המשנה [כאילו הרישא מוגדרת כמשנה שלמה עצמאית] מוגדרת כ"סתם" מול דעה אחת בודדת [רבי יוסי בסיפא של המשנה].

4.1
הסברא שניתן להגדיר את "תנא קמא" כ"סתם משנה" היא בכך שעצם העובדה שרבי יהודה הנשיא סתם חלק מהמשנה מלמדנו שכך הוא מכריע [אותה סברא עצמה לכלל שהלכה כסתם משנה - כשמדובר במשנה שלמה]

5.
הערה: במשנתנו ברור מדוע רבי יוסי מובא אחרי תנא קמא, על פי התוכן, שהוא מדמה בין הדפנות ומוסיף על תנא קמא. ואולי במקרה כזה אין הכרח שהלכה כתנא קמא כי לא נקרא "סתם משנה". ואולי בדיוק להיפך, גם אם רבי יוסי היה מובא בהתחלה הרי שאת דעת תנא קמא רבי יהודה הנשיא היה פותח ב"וחכמים אומרים", ואז ודאי היתה הלכה כמותם. ולפי מי שפוסק כעיקרון שהלכה כרבי יוסי גם נגד רבים אז יתכן שגם אז - אם היה כתוב במשנה "וחכמים אומרים" - הלכה כרבי יוסי. ואולי בכלל יש להבדיל בין "רבים" שהם כמה חכמים נקובים בשמם לבין רבים שמובאים בלשון "רבנן" ו"חכמים"!

6.
ראה "שוטנשטיין", הערה 26, שיש פוסקים כרבי יוסי בגלל שנימוקו עימו, וכן מפני שבעמוד הבא בגמרא משמע שהגמרא סוברת כרבי יוסי, שהרי שם מוזכר הביטוי "ומאי קא משמע לן - דמשלשלין דפנות מלמעלה למטה כרבי יוסי" [על פי הכלל שהלכה תמיד כמי ש"סוגיה כוותיה"].

7.
ניתן להסביר את מחלוקת הפוסקים בכמה מחלוקות עקרוניות:

7.1
שאלה עקרונית-כללית: האם הלכה כרבי יוסי נגד "תנא קמא".

7.2
שאלה עקרונית-כללית: האם הלכה כרבי יוסי נגד רבים. דיון מורחב ב"יד מלאכי" כללים רל-רלא.

7.3
שאלה עקרונית-כללית: האם הלכה כרבי יוסי נגד "סתם משנה" [כשכל המשנה "סתומה" ולא רק הרישא שלה="תנא קמא"].

7.4
שאלה ספציפית-נקודתית בסוגייתנו: האם את הביטוי בגמרא "ומאי קא משמע לן - דמשלשלין דפנות מלמעלה למטה כרבי יוסי" אמרו/כתבו חכמי בית המדרש או "עורך הגמרא".

8.
לגבי כמה מהספקות לעיל ראה גם:
רא"ש מסכת סוכה פרק א, סימן לא:
הוא עוסק בעיקר בנקודה מספר 4 לעיל, האם יש הוכחות מסוגיות שונות שהגמרא סוברת כרבי יוסי.

לא מתני' המשלשל דפנות מלמעלה למטה אם גבוהות מן הארץ ג' טפחים פסולה מלמטה למעלה אם גבוהות מן הארץ י' טפחים כשירה. רבי יוסי אומר כשם שמלמטה למעלה י' טפחים כך מלמעלה למטה י' טפחים הרחיק את הסיכוך מן הדפנות שלשה טפחים פסולה.
ה"ג ורב נטרונאי והרמב"ן ז"ל וה"ר ישעיה ז"ל פסקו כרבנן.

הוא מכנה את "תנא קמא" כ"רבנן".

8.1 המשך דבריו:

ורב עמרם ור"ח ורבינו אבי העזרי פסקו כרבי יוסי דנמוקו עמו

מה פירוש "נימוקו עימו"? האם הכוונה היא שבכל הלכה שלו התברר שהנימוק שלו הוא החזק ביותר? והאם תמיד חכמים ידעו את נימוקו, או שכוונת הכלל היא, שכאשר רבי יוסי מנמק את דינו אזי מוסכם על חכמים שהלכה כמותו, ועדיין לא ברור מהו ההסבר לזה. ואם מדובר על הלכה שקשורה למסורת ולאו דווקא לסברא אישית האם גם אז יחול הכלל שהלכה כרבי יוסי?

8.2
המשך דבריו:

אף על גב דאין הלכה כרבי יוסי אלא מחבירו ולא מחביריו הא תניא לקמן (דף טז ב) כוותיה ומחצלת שבעה ומשהו מתרת בסוכה משום דופן והיינו לפי הספרים דגרסינן ומאי קמ"ל דמשלשלין דפנות מלמעלה למטה

וכן בעל העיטור פסק כרבי יוסי מההיא ברייתא ופירש קמ"ל דמשלשלין מלמעלה למטה אפילו לכתחילה כרבי יוסי דאי ממתניתין הוה אמינא דוקא בדיעבד אבל לכתחילה לא וזו הגירסא היא ברוב הספרים

הוא קובע שהכלל הוא שהלכה תמיד כרבי יוסי רק נגד תנא יחיד, אבל לא נגד רבים. אלא שבסוגייתנו יש ברייתא שסוברת כמוהו.

8.3
המשך דבריו:

אבל לגירסת רש"י אין ראיה משם דרש"י גריס כי תניא ההיא בסוכה גדולה ותו לא פירוש בסוכה גבוהה הרבה שאין יכול לומר בה שני לבודין הלכך בעי מחצלת ז' ומשהו ומעמידה בפחות מג' סמוך לקרקע ואתיא כרבנן.

ורי"ץ גיאות ז"ל פסק כרבנן דקי"ל (לעיל סוכה דף ז א) דופן סוכה כדופן שבת וקי"ל בשבת דאין מחיצה תלויה מתרת אלא במים קל הוא שהקילו חכמים במים וכן דעת ה"ר אלפסי ז"ל מדלא פסק כרבי יוסי אלמא סבר דהלכה כרבים וכן הלכתא:

בסופו של דבר הוא פוסק כחכמים - כרבים.
 

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר