הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

"רב... לטעמיה"

סוכה כא ע"ב

אלא אמר רבא: שאני שוורים, הואיל ועשוים להגין על בני מעים שלהן, שנאמר +איוב י+ עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תסככני.
ואי בעית אימא: רבי יהודה לטעמיה, דאמר: סוכה דירת קבע בעינן,
והוה ליה מטה דירת עראי, וסוכה אהל קבע,
ולא אתי אהל עראי ומבטל אהל קבע.
והא רבי שמעון דאמר נמי סוכה דירת קבע בעינן, (הא) ואתי אהל עראי ומבטל אהל קבע! -
(אין), בהא פליגי: מר סבר: אתי אהל עראי ומבטל אהל קבע, ומר סבר: לא אתי אהל עראי ומבטל אהל קבע.
ריש לקיש סובר כרבו - רבי חייא, ומסביר במה נחלקו רבי דוסא וחכמים בסוגייתנו.

1.
רבי יהודה סובר שסוכה היא דירת קבע ולכן אם ישן תחת המיטה יצא ידי חובתו כי רבי יהודה סובר שאין אהל ארעי [המיטה] מבטל אהל קבע [הסוכה].

2.
ראה ב"מתיבתא", הערה יא, שמביא מחלוקת ראשונים האם רבי יהודה מחייב שהסוכה תהיה "דירת קבע" או שמותר שתהיה דירת קבע.
הרא"ה סובר שאף אם הסוכה איננה דירת קבע עדיין אפשר לסבור שהמיטה היא אהל ארעי ולא תבטל את הסוכה, כיון שהמיטה היא יותר ארעי מהסוכה, והביטוי "רבי יהודה לטעמיה", הכוונה שכך היא אמנם שיטתו של רבי יהודה שסוכה היא דירת קבע.
כלומר, כמו שרבי יהודה לטעמו סובר שאין אהל ארעי מבטל אהל קבע כך גם מי שלא סובר כרבי יהודה יכול לפסוק על פי אותו עיקרון שאין אהל ארעי יכול לבטל אהל ארעי שחזק יותר מהארעי של המיטה.

3.
לפי הנ"ל יש חידוש במשמעות הביטוי "רב... לטעמיה", שהטעם והנימוק [סוכה - דירת קבע] מלמד "רק" על עיקרון. לפעמים [כבסוגייתנו] עיקרון זה יכול להתאים גם למי שלא סובר כאותו חכם, וסובר שסוכה - דירת ארעי, אבל עדיין יותר חזקה [כלומר, דומה יותר לדירת קבע] ממיטה שהיא אהל ארעי.