סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו  

 

ולא אזוב יון, ולא אזוב כוחלי – אזוביון דגול

 

"ואמר רב חסדא אמר רבינא בר שילא: הני מרריתא דאגמא אדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח. מיתיביה: אזוב, ולא אזוב יון, ולא אזוב כוחלי, ולא אזוב מדברי, ולא אזוב רומי, ולא אזוב שיש לו שם לווי? אמר אביי: כל שנשתנה שמו קודם מתן תורה, ובאתה תורה והקפידה עליה בידוע שיש לו שם לווי. והני לא נשתנה שמייהו קודם מתן תורה כלל" (סוכה, יג ע"א).

פירוש: אגב דברים אלה, מביאים דבר אחר שמסר רב חסדא בשם אותו חכם. אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר רָבִינָא בַּר שֵׁילָא: הָנֵי מְרָרִיתָא דְּאַגְמָא [אותו מרור, חזרת של אגם] אָדָם יוֹצֵא בָּהֶן יְדֵי חוֹבָתוֹ בַּפֶּסַח בקיום מצות מרור. על כך מֵיתִיבֵיהּ [מקשים עליו]: הלא שנינו כי בכל מצוה שלשם קיומה דרוש אזוב, יש ליטול לשם כך אֵזוֹב סתם דווקא, ולא כל מין אחר אף המינים הקרובים, לֹא אֵזוֹב יָוָן וְלֹא אֵזוֹב כּוֹחָלִי, וְלֹא אֵזוֹב מִדְבָּרִי, וְלֹא אֵזוֹב רוֹמִי וְלֹא כל אֵזוֹב אחר שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵׁם לְוַוי. ומכאן נלמד שכל מין שיש לו שם לווי איננו המין הכתוב בתורה, ואף מרור האגם כיון שיש לו שם לווי אינו מרור האמור בתורה! על כך אָמַר אַבַּיֵי: יש לחלק בין הדברים, כָּל שֶׁנִּשְׁתַּנָּה שְׁמוֹ קוֹדֶם מַתַּן הַתּוֹרָה, כלומר: שהחלוקה בין המינים השונים קדומה, והיתה קיימת עוד לפני מתן תורה, וּבָאתָה תּוֹרָה וְהִקְפִּידָה עֲלֵיהּ [עליו] לקרוא לו בשם מסויים אחד בְּיָדוּעַ שֶׁיֵּשׁ לוֹ מינים קרובים שלהם שֵׁם לְוַוי, וכל דבר שיש לו שם לווי פסול, חוץ ממין זה שאמרה התורה במפורש. וְהָנֵי [אלו] לֹא נִשְׁתַּנָּה שְׁמַיְיהוּ [שמם] לִפְנֵי מַתַּן תּוֹרָה כְּלָל, שמרור האגם לא היה לו שם מיוחד לפני מתן תורה, ולפי התורה הכל מין מרור ולא הקפידה התורה בפרטיו (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


שם עברי: אזוביון דגול        שם באנגלית: French Lavender                  שם מדעי: Lavandula stoechas
שם נרדף במקורות: שומשוק ?אזוביון?        שמות בשפות אחרות: ערבית - ד'רם (שנינה), צ'ורם


הנושא המרכזי: לזיהוי אזוב הכוחלי
 

במקורות כמעט ואין תאור של מאפייני הצמח אזוב הכוחלי והפרטים היחידים הידועים לנו נובעים מתוך שמו. גם המפרשים מיעטו להתייחס למלאכת זיהויו. שני אזכורים במשנה מתייחסים לפסולו למצוות אזוב אך אינם מספקים רמז לזהותו: "... מצות אזוב לא אזוב יון לא אזוב כוחלי לא אזוב רומי לא אזוב מדברית ולא כל אזוב שיש לו שם לווי" (נגעים, פי"ד מ"ו). ומשנה דומה בפרה (פי"א מ"ז): "כל אזוב שיש לו שם לווי פסול אזוב זה כשר אזוב יון אזוב כוחלית אזוב רומי אזוב מדברי פסול וכו'". קיימות כמה גרסאות לשם זה ובנוסף ל"כוחלי" אנו מוצאים "כוחלית" או "כחלית".

רב האי גאון (נגעים, שם) פירש: "כחלת – פי' אזוב שיש צבע כמין כוחל". בעקבותיו פירש גם הערוך (ערך "כחל"): "פירוש אזוב שיש בו צבע כמו כחול". הרב ח. י. קאהוט ("ערוך השלם", שם) דוחה את פירוש זה משום שלא סביר בעיניו שאזוב יקרא על שם צבע ובמיוחד לא על פי צבע כחול (?) ולכן הוא סבור שכוחלי הוא שם מקום. ובלשונו: "אין ספק כי כוחלית הוא שם מקום ויגיד עליו ריעו אזוב יון, רומי(ת), מדברי(ת)". לדעתו כוחלית הוא שם מקום המוזכר בגמרא בקידושין (סו ע"א): "דתניא: מעשה בינאי המלך שהלך לכוחלית שבמדבר וכיבש שם ששים כרכים, ובחזרתו היה שמח שמחה גדולה וכו'". קאהוט סבר שכוחלית בהיפוך אותיות (1) היא Cilicia שבאסיה הקטנה (ביוונית היא נכתבת Κιλικια). לראיה הוא מזכיר את יוסף בן מתתיהו המציין בספריו את נוכחותם של חיילים מקילקיה בצבאו של ינאי.

אפרים הראובני דחה את דבריו של קאהוט וסבר שאכן מדובר בצמח הדומה לאזוב ובעל צבע כחול. הוא תמה על טענתו שאין לקרוא לצמח על שם צבעו שהרי קיימות לכך דוגמאות רבות. לדעתו האזוביון הדגול (תמונה 1) קרוב לאזוב והחפים הכחולים שלו נראים ממרחק ולכן ראוי לקרוא לו אזוב כוחלי.
 

אזוביון דגול

האזוביון הדגול הוא בן-שיח זקוף ממשפחת השפתניים בגובה 70-30 ס"מ. גדל על קרקעות חול-חמרה בעמק החוף, ובחרמון בקרקע בזלתית. כנראה שצמח זה נמנע מקרקעות גירניות. ענפיו מעוצים בחלקם התחתון, ועליו צרים וארוכים. כל חלקי הצמח העל-קרקעיים מכוסים בשערות, ביניהן שערות בלוטיות המכילות שמן אתרי בעל ריח מיוחד. הפריחה בחודשים פברואר-מאי. צבע הפרחים סגול-ארגמני, והם מסודרים על עמוד התפרחת בצפיפות רבה. בראש התפרחת ערוכה לרוב קבוצה של 5-3 חפים ארגמניים-סגולים, המשמשים כדגל ומסייעים במשיכת מאביקים.

מכיוון שתפוצת האזוביון הדגול בארץ מוגבלת לאזורים מעטים, אין הוא ידוע כל-כך ברפואה העממית אך תופס מקום חשוב ברפואה העממית של עדות ישראל המערביות. משתמשים בו לטיפול בשיעול, בקצרת, בבעיות עיכול, בשפעת, בנזלת, בנפיחויות, בכוויות, בהתכווצות שרירים, בדלקת ריאות, בנדודי שינה ועוד.




 תמונה 1. אזוביון דגול         צילם:  Xemenendura

 

בן-אזוב רפואי 

י. פליקס הציע לזהות את האזוב הכוחלי עם בו-אזוב רפואי (תמונות 2-3). צמח זה הוא רב שנתי בעל פרחים כחולים. עליו ריחניים ומפיקים מהם שמן אתרי המשמש ברפואה. התפוצה הטבעית של בן-אזוב היא במערב אירופה ולכן אני מטיל ספק אם חז"ל התכוונו למין זה.
 

               
תמונה 2. בן-אזוב רפואי        מקור   תמונה 3.  בן-אזוב רפואי         צילם: H. Zell    


 


(1) ב"ערוך השלם" (שם) נכתב cilicia בלטינית, אבל ניתן לראות שבשם היווני במקום "c" מופיעה האות "x". זאת האות "כי" ביוונית, "כ" בלא דגש. לכן ביוונית מלה נקראת – קיליכיה, כלומר קיליחיה. או כיליחיה ובהיפוך אותיות – כוחלית. בדומה למילים "שמלה – שלמה", "כבש – כשב". ניתן להוסיף שהשורש של קיליקיה בא מאשורית: Khilakkou והנה לנו "ח" בתחילת המילה. 

   

רשימת מקורות:

אפרים הראובני וח. הראובני, 'האזובים: האזוב הרומי, המדברי, הכוחלי והאזוביון', תרביץ כא (תש"י), (עמ' 40-46).
י. פליקס, הצומח החי וכלי החקלאות במשנה (עמ' 23).
נ. קריספיל, רפואה עממית ופולקלור. "כלמינתה אפורה".

לעיון נוסף:

באתר "צמח השדה": "אזוביון דגול".

 

 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.




כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר