הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
מדוע מוזכרים דברי רבי אליעזר - הרי אין הלכה כמותו
סוכה כז ע"א
משנה. רבי אליעזר אומר: ארבע עשרה סעודות חייב אדם לאכול בסוכה, אחת ביום ואחת בלילה. וחכמים אומרים: אין לדבר קצבה, חוץ מלילי יום טוב ראשון של חג בלבד.
ועוד אמר רבי אליעזר: מי שלא אכל [לילי] יום טוב הראשון - ישלים לילי יום טוב האחרון של חג. וחכמים אומרים: אין לדבר תשלומין, ועל זה נאמר +קהלת א+ מעות לא יוכל לתקן וחסרון לא יוכל להמנות.
גמרא. מאי טעמא דרבי אליעזר? תשבו כעין תדורו, מה דירה - אחת ביום ואחת בלילה, אף סוכה - אחת ביום ואחת בלילה. - ורבנן: כדירה, מה דירה - אי בעי אכיל אי בעי לא אכיל, אף סוכה נמי - אי בעי אכיל אי בעי לא אכיל. - אי הכי, אפילו לילי יום טוב ראשון נמי! -
אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק: נאמר כאן חמשה עשר ונאמר חמשה עשר בחג המצות, מה להלן - לילה הראשון חובה, מכאן ואילך רשות, אף כאן - לילה הראשון חובה, מכאן ואילך רשות - והתם מנלן? - אמר קרא +שמות יב+ בערב תאכלו מצת - הכתוב קבעו חובה.
ועוד אמר רבי אליעזר. והא אמר רבי אליעזר: ארבע עשרה סעודות חייב אדם לאכול בסוכה, אחת ביום ואחת בלילה! - אמר בירא אמר רב אמי: חזר בו רבי אליעזר. משלים במאי? אילימא בריפתא - סעודה דיומיה קא אכיל! אלא, מאי ישלים - ישלים במיני תרגימא. תניא נמי הכי: אם השלים במיני תרגימא - יצא.
1.
בסוגייתנו מובאים כמה מחלוקות בין חכמים לרבי אליעזר, והגמרא דנה בהרחבה בדברי רבי אליעזר, וקשה, הרי הכלל הוא שאין הלכה כרבי אליעזר באופן כללי, ומצד שני הכלל הוא בגמרא שאם היא דנה בדברי חכם מסויים הרי משמע מכך שהלכה כמותו.
2.
ראה מה שכתבנו על מסכת שבת דף קל - כי המשנה שם קצת דומה למשנתנו שיש בה שני דינים של רבי אליעזר:
בסוגריים נכתב מה שמתאים בהקבלה לסוגייתנו במסכת סוכה דף כז.
3.
בגמרא:
משנה. רבי אליעזר אומר: אם לא הביא כלי מערב שבת - מביאו בשבת מגולה. ובסכנה מכסהו על פי עדים. ועוד אמר רבי אליעזר: כורתים עצים לעשות פחמין לעשות (כלי) ברזל. כלל אמר רבי עקיבא: כל מלאכה שאפשר לעשותה מערב שבת - אינה דוחה את השבת, (ומילה) שאי אפשר לעשותה מערב שבת - דוחה את השבת.
במשנה מובאת מחלוקת בין רבי אליעזר ורבי עקיבא.
4.
מדוע המשנה מתחילה בביטוי "רבי אליעזר אומר..." ולא מתחילה כבדרך כלל: ".... דברי רבי אליעזר, רבי עקיבא אומר..." [שאלה זו מתאימה גם למשנתנו מסכת סוכה דף כז]
4.1
ויש להעיר: כאן במסכת שבת דברי רבי עקיבא מובנים בפני עצמם גם ללא השוואה לדברי רבי אליעזר, ולכן אולי אין הכרח לנסח כשאלתנו מדוע לא נאמר במשנה "דברי רבי אליעזר, רבי עקיבא אומר".
4.2
דבר נוסף: גם מפני שאחרי דברי רבי אליעזר בתחילת המשנה מובא דין נוסף - "ועוד אמר..." - של רבי אליעזר לכן לא סיימה המשנה את דברי רבי אליעזר הראשונים ב"דברי רבי אליעזר", אלא כתבה בתחילת דבריו "רבי אליעזר אומר".
4.3
דבר נוסף: המשנה פתחה ב"רבי אליעזר אומר". גם ניסוח זה מדגיש שיש מי שחולק עליו, לעומת הניסוח "אמר רבי אליעזר" שאין הכרח שיש תנא אחר שחולק עליןו.
5.
מובא ב"בית אהרן", חלק י, עמוד ב ואילך בהרחבה:
ראה הליכות עולם שער ה' פרק ג' דפוס וורשא דף נ"ד ע"ב, שכ' וז"ל: מסורת בידינו וביד כל תלמידי חכמים
שבכל מקום ששנינו בראש הפרק "א"ר פלוני", כגון אמר ר' עקיבא מניין לע"ז [שבת דף פ"ב ע"א] וכו' כך הוא הלכה,
ובכל מקום ששנינו בראש הפרק "ר"פ אומר" כגון "רבי אליעזר אומר" דשבת דף ק"ל אינה הלכה,
וכיו"ב בגמרא שכל מקום שאומר תנא דבי ר' ישמעאל כך הלכה ובכ"מ שאומר דבי ר' ישמעאל תנא אינה הלכה עכ"ל
לפי דבריו יוצא, [הוא מדגים את הכלל על משנתנו] שבסוגייתנו אין הלכה כרבי אליעזר [הוא לא מתייחס לכל הערותנו לעל בסעיפים 4-4.3.] ואמנם הגמרא עצמה קובעת בהמשך [לפחות פעמיים] במפורש שאין הלכה כרבי אליעזר. [בסוגיה במסכת סוכה דף כז הגמרא לא קובעת בפירוש שאין הלכה כרבי אליעזר בכמה מחלוקות המובאות שם, אבל לגבי מה שמובא בתחילת המשנה - "רבי אליעזר אומר..." באמת הגמרא אומרת שרבי אליעזר עצמו חזר בו והודה לחכמים]
6.
השאלה היא מדוע הגמרא עצמה לא מסתמכת על לשון המשנהמכמבואר לעיל בסעיף 5.
7.
ולכן נראה לומר שתי אפשרויות:
8.
רבי יהודה הנשיא אומנם קבע [באמצעות ניסוח המשנה] שאין הלכה כרבי אליעזר, והגמרא פסקה כך מחמת שיקולים נוספים כדי לבסס את ההכרעה שלא כרבי אליעזר.
9.
[מתאים גם למסכת סוכה דף כז - שרבי יהודה הנשיא השאיר את הדין הראשון של רבי אליעזר במשנה למרות שרבי אליעזר חזר בו, כי על ידי הביטוי "רבי אליעזר אומר" כבר קבע רבי יהודה הנשיא שאין הלכה כמותו - בדין זה.
9.1
[וכאן נוסיף "חידוש", שמשום כבודו של רבי אליעזר "רבי" השאיר את דינו למרות שחזר בו.]
9.2
[הסבר נוסף מדוע נשאר הדין במשנה למרות שהוא לא להלכה ורבי אליעזר עצנו חזר בו - מפני שיתכן שבכל הדינים שמובאים בסוגיה במסכת סוכה דף כז ראוי לכתחילה להחמיר ולעשות כרבי אליעזר!]
10.
אפשרות שניה לאמור לעיל בסעיף 7:
יכול להיות שבאופן עקרוני מדובר בתקופות שונות, והגמרא פסקה שכבר בימי רבי אליעזר עצמו נקבע שאין הלכה כמותו, ורבי יהודה הנשיא [מאוחר יותר] קבע "סופית" שאין הלכה כמותו וניסח כך את המשנה.
11.
יכול להיות, שבמשנתנו הכלל שהבאנו לעיל לא מתאים מכיוון שבדברי רבי אליעזר מובאים שני עניינים "ועוד אמר רבי אליעזר...", והרי כאן מוזכר הניסוח "אמר רבי אליעזר" ולפי הכלל שאמרנו כן היתה ההלכה צריכה להיות כמותו והמסקנה היא לא כך, אלא מכיוון שנוסף הביטוי "ועוד" אין הכרח מהלשון "אמר רבי אליעזר" [ראה לעיל בסעיף 4.2]. [וכך גם במסכת סוכה דף כז].
12.
אולם מתעורר קושי גדול על כל הנ"ל: הגמרא בהמשך דנה בהרחבה בדינים של רבי אליעזר והכלל הוא, שחכם שדנים על שיטתו ["מדשקיל וטרי אליביה"] - הלכה כמותו! [וכן במסכת סוכה דף כז].
13.
ויש שרוצים לומר שרבי עקיבא מודה לרבי אליעזר מדין דאורייתא, ורק הוא טוען שחכמים הם שאסרו הכנת מכשירי מילה בשבת אם ניתן היה להכינם מערב שבת. [נימוק זה לא מתקיים במסכת סוכה דף כז].
