סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 883
 

"ואריב"ל נשים חייבות במקרא מגילה שאף הן היו באותו הנס"

מגילה ד ע"א

רש"י מסביר שפרוש אף הן היו באותו הנס, שהנשים היו בגזירת המן להשמיד ולהרוג. רש"י במס' שבת כג. מפרש על דברי ריב"ל שנשים חייבות בנר חנוכה משום שאף הן היו באותו הנס, ובפסחים קח: שם מחדש ריב"ל שנשים חייבות ב- 4 כוסות משום שאף הן היו באותו הנס. מסביר רש"י והרשב"ם, שאין הכוונה שהם נצלו בנס, אלא הכוונה שהם חוללו את הנס, בפורים נעשה הנס ע"י אסתר, ובחנוכה ע"י יהודית, ובפסח בזכות נשים צדקניות נגאלו אבותינו ממצרים.

הבית יוסף בסימן תרפ"ט ס' א, מביא נפק"מ בין הטעמים לגבי עבדים כנעניים, עבד כנעני הריהו גוי שקנו אותו לשם עבד, והוא נימול ונטבל, ומכלל גוי יצא, ולכלל ישראל לא הגיע, והוא מחויב במצוות כאשה, ומעתה טוען הבית יוסף, אם הטעם שנשים חייבות במקרא מגילה זה משום שגם עליהן היתה הגזרה, מסתבר שגם העבדים הכנעניים שהיו אז בדורו של המן היו נהרגים בגזרתו של המן, משום היותם עבדים כנעניים של יהודים, והם נמולו ונטבלו ולכן יש לחייבם במקרא מגילה, אבל אם הטעם שנשים חייבות לא משום שנצלו, אלא משום שהן חוללו את הנס, סברה זו שייכת רק לאשה, אסתר חוללה את הנס, אבל לעבדים כנעניים אין שום קשר למצוה זו, ולפי טעם זה עבדים יהיו פטורים ממקרא מגילה.

תוס' בד"ה "נשים" אומרים בשם הבה"ג, אשה למרות שהיא חייבת במקרא מגילה אין חיובה אלא בשמיעה ולא בקריאה, ולכן אשה לא יכולה להוציא איש יד"ח כיון שהאשה אינה חייבת אלא בשמיעה, מה שאין כן האיש חייב אף בקריאה. דברי ה"הלכות גדולות" הובאו גם בשו"ע או"ח תרפ"ט סי' ב'. מה סברתו של בה"ג, האחרונים עמלים להסביר במה השתנה דינה של האשה מדינו של האיש, בעוד שהאיש חייב בקריאה סבור הבה"ג שאשה אינה חייבת אלא בשמיעה והרי מדברי ריב"ל משתמע שחיובן של הנשים שווה לחיוב הגברים.

הגאון בעל האבני נזר באור"ח סי' תקי"א מסביר את דברי הבה"ג. : בעצם בקריאת מגילה ישנם שני ענינים, ענין ראשון הוא פרסום הנס, כפי שהג' אומרת לעיל שמקרא מגילה נחשב לפרסומא ניסא, וכן הגמ' לקמן בדף יח. "מצות קריאה ופרסומא ניסא", אבל טוען האבני נזר בכל קריאת מגילה יש גם ענין אחר. קריאת מגילה תפקידה לעורר את השנאה אל המן ואל זרע עמלק ולקיים בזה את מצות מחיית עמלק, ואת מצות זכור את אשר עשה לך עמלק, וכך מבואר להדיא בירושלמי במס' מגילה שאסתר תקנה את קריאת המגילה מידי שנה בשנה כדי לעורר את שנאת ישראל להמן, ולקיים בזה את מצות מחיית זכר עמלק. טוען האבני נזר כך: פרסום הנס מצוותו בשמיעת המגילה ולא בקריאת המגילה, משום שאילו היתה המצוה לפרסם את הנס דווקא בקריאה, לא היינו יכולים לצאת אנו הגברים בכך שאחד מהאנשים קורא וכולנו שומעים, למרות שבכל מקום יש דין של שומע כעונה, אבל אם כאן היתה נקבעת המצוה לפרסם את הנס דווקא בקריאה לא היה מועיל כאן שומע כעונה, כיון שעצם הענין של שומע כעונה הרי זה רעיון למדני, שאינו מבואר אלא לחכמי הדור, אנשים פשוטים אינם רואים בשומע את העונה, ואם ענין קריאת מגילה היה נעשה כדי לפרסם את הנס חייב הדבר להעשות באופן גלוי שאפ' אנשים פשוטים יוכלו לראות זאת, שומע כעונה אינה אלא סברה למדנית, שאין בה כדי לקיים את פרסום הנס בגלוי לכל אחד ואחד, על כורחינו שכאשר תקנו את פרסום הנס בקריאת המגילה התכוונו לכתחילה שפרסום הנס ייעשה ע"י מצות שמיעה, ודי לנו בכך ש- 10 אנשים מתקבצים בביהכ"נ ושומעים מגילה מפי אחד מהם, והם מקיימים את הפרסום ע"י שמיעה בלבד. מה שאין כן המצוה של מחיית עמלק שאף היא מונחת ביסוד קריאת המגילה, מצוה זו היא בקריאה בדווקא, שהרי הקריאה היא זו שמעוררת את הקורא למחות את זרעו של עמלק, ושאר האנשים יוצאים ידי חובתם בחלק הזה של המגילה בשומע כעונה כפי שאפשר לצאת בשומע כעונה בכל מצוות התורה, ק"ש, ברהמ"ז, ותפילה, נמצא א"כ שבכל מקרא מגילה ישנם ב' דינים, יש בזה דין של מחיית עמלק שבזה אין חלק של פרסום ובזה ניתן לצאת בשומע כעונה, ויש בזה חלק של פרסום הנס, שבזה אילו היתה מצות המגילה בקריאה, לא היה ניתן לצאת בשומע כעונה כיוון שבשומע כעונה אין מפרסמים את הנס, על כרחינו שחלק זה של מקרא מגילה לא נתקן לכתחילה אלא לפרסם את הנס דרך שמיעה, מעתה כאשר אנו דנים על נשים, נכון שריב"ל טען שנשים חייבות במצות מגילה משום שאף הן היו באותו הנס, אבל סברה זו אינה אלא לחייב אותם בפרסום הנס, אבל לחייב אותם בחלק של מחיית עמלק, בזה יש לנו שתי סברות לפטור אותם, ראשית שיטת החנוך שאשה פטורה ממצות זכור כיון שאינה בחיוב מחיה, ועוד שהרי הסברה שאף הן היו באותו הנס לא מוסיפה כלום לחלק של מחית עמלק, זה מוסיף רק לחלק של הנס, הלכך, אם הנשים שהתחייבו במגילה חייבות רק בחלק של פרסום הנס שיש במגילה, חלק זה כמבואר אינו אלא בשמיעה ולא בקריאה, ולכן אשה לא יכולה להוציא איש בקריאת מגילה משום שכאשר היא קוראת את המגילה אין היא מקיימת אלא את החלק של פרסום הנס שמצוותו בשמיעה, ואילו האיש צריך לקריאה בשמיעת מקרא מגילה גם את החלק של מחיית עמלק בו האשה פטורה, ומכאן חילוקו של הבה"ג שנשים אינן מחוייבות אלא בשמיעה ולא בקריאה, ולכן לא מוציאות אנשים.

(האדמו"ר מטאלנא שליט"א)