ובלבד שתעטרונו בזהובים
תענית לא ע"א
"תנו רבנן: יפיפיות שבהן מה היו אומרות - תנו עיניכם ליופי, שאין האשה אלא ליופי...
מכוערות שבהם מה היו אומרות - קחו מקחכם לשום שמים, ובלבד שתעטרונו בזהובים".
פירש רש"י: "על מנת שתעטרונו בזהובים - שאחרי הנישואין תתנו לנו תכשיטין, ומילתא בעלמא הוא דאמרי, כלומר: ובלבד שתתנו לנו מלבושים נאים".
וקשה, וכי דרך הגמרא להביא דברים בלא שתהיה להם משמעות?!
ועוד קשה, שאפשר שאחת או שתים אמרו כן, אך כיצד ניתן לשייך דברים כאלו ללא משמעות לכל המחוללות המכוערות?
אלא שכוונת רש"י במילים "מילתא בעלמא" לומר שאין בדברים אלו סיבה לבחור בהן, כמו ביופי וביחוס. אבל דבריהן נחוצים לרצות את הבחורים.
שכן אמרו במסכת נדרים דף סו ע"א: "מעשה באחד שנדר מבת אחותו הנייה, והכניסוה לבית ר' ישמעאל וייפוה, אמר לו ר' ישמעאל: בני, מזו נדרת? אמר לו: לאו, והתירה ר' ישמעאל. באותה שעה בכה ר' ישמעאל ואמר: בנות ישראל נאות הן, אלא שהעניות מנוולתן".
הרי שלא קיימות כלל – "מכוערות שבהם", שהרי: בנות ישראל נאות הן!
וזהו שאומרות: אל לכם לחשוש מלשאתנו בגלל כיעורנו – "ובלבד שתעטרונו בזהובים", כי אז תגלו שבאמת יפיפיות אנו!
