הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

תלמוד תורה והצלת נפשות

מגילה טז ע"א

כי מרדכי היהודי משנה למלך אחשורוש וגדול ליהודים ורצוי לרב אחיו, לרוב אחיו - ולא לכל אחיו, מלמד: שפירשו ממנו מקצת סנהדרין. 
אמר רב יוסף: גדול תלמוד תורה יותר מהצלת נפשות. דמעיקרא חשיב ליה למרדכי בתר ארבעה ולבסוף בתר חמשה. 
מעיקרא כתיב +עזרא ב'+ אשר באו עם זרבבל ישוע נחמיה שריה רעליה מרדכי בלשן, ולבסוף כתיב +נחמיה ז'+ הבאים עם זרבבל ישוע נחמיה עזריה רעמיה נחמני מרדכי בלשן. 
אמר רב ואיתימא רב שמואל בר מרתא: גדול תלמוד תורה יותר מבנין בית המקדש, שכל זמן שברוך בן נריה קיים - לא הניחו עזרא ועלה. 
אמר רבה אמר רב יצחק בר שמואל בר מרתא: גדול תלמוד תורה יותר מכבוד אב ואם, שכל אותן שנים שהיה יעקב אבינו בבית עבר לא נענש.

1.
מסוגייתנו משמע שבאמת "תלמוד תורה כנגד כולם", גם יותר מהצלת נפשות, גם יותר מבנין בית המקדש, וגם יותר ממצוות כיבוד אב ואם. [ומה עם שאר המצוות?]

2.
הפרשנים מצמצמים את הכללים לעיל.

3.
הקושי הגדול ביותר הוא הכלל הראשון "אמר רב יוסף: גדול תלמוד תורה יותר מהצלת נפשות",
וקשה, הרי אין דבר שעומד בפני פיקוח נפש שדוחה כל התורה כולה!

4.
ולכן מסבירים הפרשנים [לפי הבנתי]:

4.1
תלמוד תורה יכול למנוע מצב של פיקוח נפש. אבל אם כבר נוצר מצב של פיקוח נפש ברור שפעולה לצורך הצלת נפשות "גוברת" על כל שאר המצוות כולל מצוות תלמוד תורה.

4.2
אשרי האיש שזכה לעסוק רק בתלמוד תורה ולא נזקק לעסוק בהצלת נפשות.

4.3
לא מדובר על "דחיה" אלא איזו מצוה "שכרה" גדול יותר!

5.
שני ההסברים האחרונים מתאימים יותר גם לגבי שתי המצוות הנוספות שמוזכרות בסוגייתנו "בנין בית המקדש" ו"כבוד אב ואם".