דיוק וחידוש ברש"י

מסכת מגילה דף י

עמוד ב

רש"י ד"ה כל המצות הללו. הנוהגות בערי חומה שילוח מצורע וקריאת מגילה בחמשה עשר והבית חלוט בה לסוף שנה:
רש"י הכניס כאן בין שני מצוות דאורייתא את קריאת המגילה שהיא דרבנן ומה גם שהיא אינה קשורה כלל בקדושת הארץ אלא בענין של מציאות של חומה מזמן של יהושע וכן הקשה בטורי אבן,
והנה במסכת שבועות דף טז ע"א שהובאה גם כן ברייתא זו פירש רש"י כל המצות האלו. מצות בתי ערי חומה ושילוח מצורעים ושאין עושים מגרשיהן שדה: והקשה המשנה למלך על רש"י מה שייך דין שאין עושין מגרשיהן שדה לענין עיר מוקפת חומה הרי דין זה נוהג בכל ערי הלויים,
ויש להתבונן בשינוי נוסף בדברי רש"י שכאן סידר קודם מצורע ואח"כ מגילה ואח"כ בתי ערי חומה ובשבועות סידרם בתחילה בתי ערי חומה ואחר כך מצורע ולבסוף שדה מגרש,

ונראה ליישב שכאן במגילה היות ועיקר הענין היא מצות מגילה התלויה בזמן שבעיר מוקפת חומה קוראים ביום ט"ו ולא ביום י"ד ומאחר והובאה ברייתא זו אף שהובאה לענין קדושת ארץ ישראל נקט רש"י את כל המצוות שתלוים בזמן ונהוגות בעיר המוקפת חומה שהם מצורע שנשלח מהעיר ל"זמן" של שבעה ימים ומגילה נקראת ב"זמן" ביום ט"ו והבית נגאל בתוך "זמן" של שנה ממכירתו, וסידרם בדרך זו מצורע בראשונה שהיא מצוה שתקופת קיומה התחילה אף לפני שהיה בכלל עיר מוקפת חומה דהלא היתה נוהגת במדבר (ולפי רש"י בברכות דף ו: הייתה נוהגת אף שלא בפני הבית) והשניה מגילה שזמנה תלוי במוקפת חומה מזמן שקדם לענין המגילה בכלל אבל ממשיכה כל הזמן עד היום, והשלישית בתי ערי חומה שקיימוה רק בפני הבית בעת שנוהג שמיטין ויובלות,

ובמסכת שבועות ששם הובאה הברייתא לגבי המשנה של עניני קדושה וטומאה וידיעה ושגגה וכו' ועיקר עינינו זה קדושת המקום וגבולותיו בתוך עיר המוקפת חומה שהחומה תוחמת את תחום העיר ע"כ רש"י כדרכו מביא דוגמאות מעניני מקום וקדושה וסידרם כך בראשונה בתי ערי חומה שבית זה ענין של מקום ומצות בתי ערי חומה מוזכרת באותה משנה בערכין (וכפי שרש"י מציין למשנה זו רש"י ד"ה למה מנו כו'. עיירות מנו חכמים בפרק בתרא דערכין שהיו מוקפות חומה מימות יהושע בן נון לענין מצות בתי ערי חומה והיה להם למנות עוד הרבה שלא מנאום: ) ושם נמנו שמות הערים שמוקפים חומה שעליהם הוסיפה הברייתא שכל עיר שמוקפת חומה וכו' , ומצורע צריך לצאת ממקומו למקום מחוץ לעיר ודבר זה הוא ענין של קדושה והתרחקות מהטומאה והדבר השלישי שאין עושין שדה מגרש אכן כוונת רש"י שאם מדובר בעיר של לווים שמוקפת חומה החומה היא מקום הגבול למדידת אלף ואלפיים אמה השייכם לענין שדה מגרש משא"כ במקום שאין חומה שהבתים הם הגבול.