הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

"תני"-"מתני"

מגילה כט ע"א

הני מילי - למאן דקרי ותני, אבל למאן דמתני - לית ליה שיעורא.

1.
הגמרא מבדילה בין סוגי תלמידי חכמים שיש לכבדם בזמן מותם, והיא קובעת שחכם שהוא "מתני" כל אדם חייב לצאת ללוותו.

2.
חכם שהוא "קרי ותני" פירושו מי שלמד מקרא ושנה משניות - כנראה הכוונה היא למי שלמד מקרא ומשניות באופן של בקיאות ושינון. חכם שהוא "מתני" הוא מי שמלמד תורתו לאחרים.
נראה לומר שאותו מי שמלמד לאחרים איננו מי שהיה "קרי ותני", כלומר, לא מי ששינן מקרא ומשניות הוא זה שמקריא אותם לאחרים [ואולי כן], אלא אחרי שלמד באופן של בקיאות הוא העמיק והבין את מה שלמד וממילא יכול למסור את דבריו לאחרים באופן יותר נכון ומשמעותי.

3.
ויש מי שמבחין באופן שונה בין שני המושגים [ראה "מתיבתא", הערה יג]:
"תני" - מי שלומד משנה
"מתני" - מי שלומד גמרא.

4.
נראה שאין סתירה בין שני הפירושים:
מי שלומד משנה [ומקרא] באופן של לימוד בקיאות הרי שהוא לומד בעיקר לעצמו.
ומי שלומד גמרא - שמחייבת לימוד מתוך הבנה - הרי שממילא הוא יכול גם ללמד לאחרים [הם בעצמם נחשבים כ"קרי ותני" ולומדים באופן של בקיאות והוא - מי שמוגדר כ"מתני" - מוסיף את ההסברים].

4.1
רבינו יהונתן על הרי"ף מסכת מגילה (לפי דפי הרי"ף) גמרא דף ט עמוד ב

[מגילה דף כט /א] והני מילי למאן דקרי ותני, כלומר ששונה תלמוד לעצמו ולא לאחרים. אבל דמתני לאחרים לית ליה שיעורא, דזכותו מרובה שהוא מזכה את הרבים.

הוא מבדיל רק בין לימוד לעצמו לבין מי שמלמד לאחרים - הוא מתייחס רק ל"תלמוד" ולא מזכיר כלל מקרא ומשנה.

5.
הבהרה:
"תני" - יש כמה הטיות של ביטוי זה.

אחד מהם הוא עם שווא ב"ת", והכוונה היא שיש לגרוס במשנה/בברייתא נוסח שונה.

ל"תני" יש גם סיומות של כגון "תניא" - פתיחה לציטוט מברייתא.

המכנה המשותף למשמעות השורש של "תני" הוא לצטט מקור קדום של מקרא; משנה; גמרא.