חידות וחידודים על הדף / אריה פלהיימר
מועד קטן ה-יא
1. באיזה עניין נזכר?
א. "קצר בתקשורת" בין איש לאשתו שגרם נזק?
ב. מעמד של שבע ברכות מוסוות?
2. מי הוא זה ואיזה הוא:
א. היושב בביתו שלא נגע לרעה באיש, ואע"פ כן נחשב כאילו שפך דמים?!
ב. הראשון מבין הר"מ, שבימיו הנהיגו לציין קברים: יהושע, חזקיהו, ירמיהו, יחזקאל?
ג. התלמיד שקיבל ציון לשבח על רגישותו בתזמון שאילת שאלות לרבו?
ד. שקיים בגופו את העצה "לך אל נמלה... ראה דרכיה וחכם"?
ה. ש"עשה קופה" ברווח של 100% בתוך שבוע בלבד?
3. מה המשותף ל:
א. בתולה, אלמנה יבמה?
ב. "ושמחת בחגך", הטורח, ביטול פריה ורביה?
4. שונות:
א. המקור לצורך ב"חשבון נפש" אישי מושתת על חילופי ש שמאלית ב-ש ימנית בפסוק בתהילים. היודע את המקור יזכה בישועתו יתברך!
ב. בימינו התעריף לעבודה בשבתות ובימים טובים גבוה יותר מבימות החול, מה שאין כן בענייננו. היכן?
ג. היכן בענייננו יש ביטוי לתהום הכרויה בין דייני בתי הדין יראי ה', לבין הציבור הרחב, שאינו מקפיד על קלה כבחמורה?
ד. איזוהי ההלכה השנויה במחלוקת חכמים בשאלה באשר לאופן תגובתו הרגשית של האדם בשעת אירוע מסוים?
ה. פעם אחת לאורך ההיסטוריה היהודית ניתנה הוראה מגבוה לכל עם ישראל לחרוג מקיום אחת ממצוות התורה. הייתכן?!
ו. כמה שווה X במשפט המתורגם הבא: "בת X כבת X חלקי 10 לקול הטבלה רצה"?
ז. "ספר צמרת" חזר מהלווית אביו, ובמקום להתחיל בישיבת "שבעה" הגיע למספרה לספר בהיתר – הכיצד?
תשובות
1. באיזה עניין נזכר:
א. "מעשה באדם אחד שכינס מעות לעלות לרגל ובא ספדן ועמד על פתח ביתו ונטלתן אשתו ונתנתן לו ונמנע ולא עלה", ח. 2 לפני ההתרחבות.
ב. בנו של רבי שמעון בר יוחאי ספג משני "אנשים של צורה" שבעה איחולים שנשמעו לו כקללות, אך לאמיתו של דבר התבררו כברכות, ט. 4 למטה – ט: אמצע העמוד.
2. מי הוא זה ואיזה הוא:
א. בית הדין שנמנע מתיקון הרחובות וכיו"ב, "כל דמים שנשפכו שם מעלה עליהם הכתוב כאילו הם שפכום", ה. בהתרחבות הראשונה.
ב. יהושע: "גמרא גמירי לה ואתא יחזקאל ואסמכה אקרא", ה. ברבע התחתון.
ג. לרבי ינאי היה תלמיד "דכל יומא הוה מקשי ליה בשבתא דריגלא לא הוה מקשי ליה (רש"י: "דמחשב בשעות אי זה מהן להקשות אי זה מהן שלא להקשות"), ה. השורה התחתונה.
ד. "כיצד מחריבין (=חורי נמלים) רשב"ג אומר מביא עפר מחור זה ונותן לתוך חור זה והן חונקין זה את זה", ו: 5 למטה.
ה. לרבינא היה טובין כלשהו, ששווי מכירתו בחול המועד היה 6000 דינר. לרגל קדושת חול המועד נמנע מכך, ואילו לאחר המועד קיבל 12000 דינרים עבור המכר, י: 9 למטה.
3. מה המשותף ל:
א. את שלושתן אין נושאים בחול המועד "מפני ששמחה היא לו", ח: במשנה.
ב. הסיבות השונות להימנעות מנשיאת נשים בחול המועד, ח: 4 למטה.
4. שונות:
א. "כל השם אורחותיו זוכה ורואה בישועתו של הקדוש ברוך הוא שנאמר ושם דרך אל תקרי ושם אלא ושם דרך אראנו בישע אלהים", ה. 3 למטה.
ב. "מאי שנא בחולו של מועד דנפקינן (=על הכלאים)... משום שכר פעולה דמוזלי גבן", דהיינו "כלומר שיכול לשכור פועלים בזול לפי שאינן עוסקין במלאכה בחולו של מועד" (רש"י למקום), ו. 9 למטה.
ג. כדי להתמודד עם בעלי הבתים שזרעו שדותיהם כלאים "היו עוקרין ומשליכין לפני בהמתן והיו בעלי בתים שמחין שתי שמחות אחת שמנכשין להם שדותיהן ואחת שמשליכין לפני בהמתם וכו'", ו: 4 למעלה.
ד. המחלוקת היא בשאלה אם מותר לאדם ללקט עצמות הוריו בחול המועד: האם "שמחה היא לו", או שמא "אבל הוא לו", ח. במשנה.
ה. "א"ר פרנך א"ר יוחנן אותה שנה (=של חנוכת בית המקדש הראשון) לא עשו ישראל את יום הכפורים, ט. 5 מתחת להתרחבות.
ו. X=60, ט: בשליש התחתון.
ז. "אם היה אומן לרבים... והגיע עת הרגל ואין שם אומן אלא הוא הרי זה יעשה", י"א: 1 מתחת להתרחבות.
המחבר מוכן ברצון לשלוח את החידון ישירות לדוא"ל הפרטי, ואף ישמח לקבל הארות והערות. את הבקשה יש להפנות ל [email protected]