טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

ופשתנו להעלות מן המשרה – פשתן

 

"אלו דברים העושין לאבל בימי אבלו: זיתיו הפוכין - טוענין לו, וכדו לגוף, ופשתנו להעלות מן המשרה. וצמרו להעלות מן היורה, ומרביצים שדהו משתגיע עונת המים שלו. רבי יהודה אומר: אף זורעין לו שדה ניר, ושדה העומדת לפשתן. אמרו לו: אם לא תזרע בבכיר - תזרע באפל, אם לא תזרע פשתן - תזרע ממין אחר" (מועד קטן, יא ע"ב-יב ע"ב).

 פירוש: אלו דברים העושין לאבל בימי אבלו: היו זיתיו הפוכין טוענין לו אותם אחרים בבית הבד, וכך כדו שצריך לגוף במגופה ופשתנו כשצריך להעלות אותו מן המשרה ששורים אותו במים לפני ניפוצו, ואם לא יוציאוהו יירקב, וצמרו להעלות מן היורה שהכניסו אותו כדי לצבוע אותו, ומרביצים (משקים מעט) את שדהו משתגיע עונת המים שלו, שבמקומות רבים היה שדה אחר שדה לפי תור מקבל מים מן המעין או הנהר, ואם לא ישתמש במים יפסיד את התור להשקאה. ומכאן ראיה לרב שישא שאפילו דבר האבד אסור לאבל לעשות בעצמו אלא על ידי אחרים בלבד. ר' יהודה אומר: אף זורעין לו שדה ניר (שדה שהיה כבר חרוש) וכן שדה העומדת לפשתן כאשר זמן הזריעה הוא חשוב ביותר, ואם יזרע השדה במאוחר יהיה בכך הפסד. אמרו לו חכמים: אם לא תזרע אותה שדה ניר בבכיר (בעונה מוקדמת) תזרע באפל (בעונה מאוחרת יותר), וכן אם לא תזרע פשתן תזרע ממין אחר, ולכן אין זה נחשב הפסד מרובה ולא התירו לו (באדיבות התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).

 

שם עברי: פשתה תרבותית   שם באנגלית: Flax   שם מדעי: Linum usitatissimum

שם נרדף במקורות: כיתנא, בוץ
 
 

על הפשתן ודרך עיבודו ראו בהרחבה במאמר "אין נותנין אונין של פשתן לתוך התנור". 

נושא מרכזי: מהי משרה ומה מטרתה? מה הנזק בהשרייה ממושכת של הפשתן?

 

לנושאים נוספים העוסקים בפשתה תרבותית - הקש/י כאן.

סיבי הפשתן שהם חומר הגלם לתעשיית הטקסטיל הופקו מגבעולי הפשתה בתהליך ממושך שאחד משלביו נועד לרכך את גבעולי הפשתה ולגרום לריקבון התאים החיים. ריכוך וריקבון אלו אפשרו להפריד בין הסיבים המרוכזים בקליפת הגבעול לבין הליבה והתאים החיים (תמונות 1-2). לצורך זה הישרו את גבעולי הפשתה במים במשך תקופה מסויימת שנמשכה מימים עד שבועות והיתה תלויה בטמפרטורת המים. פעולת השרייה זו נקראת בלשון הגמרא (סוכה, יב ע"ב) "תרי": "... אי דייק ולא נפיץ הושני קרי ליה, אבל תרי ולא דייק הוצני קרי ליה, או דלמא: תרי ולא דייק נמי הושני קרי ליה וכו'"(1). המקום שבו הושרה הפשתן נקרא בלשון הגמרא "בדוכתא היכא דתרו כיתנא"(2) (גיטין, כז ע"א) (תמונות 3-4). בשלב ההשרייה והריקבון מפיצה המשרה ריח רע. משום כך אין להתפלל בקרבתה: "... ולא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים" (ברכות, כב ע"ב). ייתכן ומסיבה זו גם נאמר שיש להרחיק את המשרה מגינת ירק: "ת"ש: מרחיקין את המשרה מן הירק, ואת הכרישין מן הבצלין, ואת החרדל מן הדבורים וכו'" (בבא בתרא, יח ע"א).

על פי חלק מהראשונים קיימות שתי סיבות לצורך להוציא את הפשתן מהמשרה. כך למשל סובר המאירי: "ושולה פשתנו מן המשרה ר"ל שמוציא את הפשתן מתוך חריץ של מים שהניחוהו שם לשרותו מפני יראת גנבים או שמא יפסד ובלבד שלא יכוין מלאכתו במועד הא אם כיון אפילו הוא אבד". בנוסף לסכנת גניבה קיימת סכנה לנזק לפשתן. השרייה ממושכת מדי הייתה עלולה לגרום לריקבון הסיבים עצמם לכן מלאכת הוצאתם מהמים נחשבה לדבר האבד הן לעניין חול המועד והן לאבלות. לגבי חול המועד למדנו: "מכניס אדם פירותיו מפני הגנבים ושולה פשתנו מן המשרה בשביל שלא תאבד ובלבד שלא יכוין את מלאכתו במועד וכולן אם כיונו מלאכתן במועד יאבדו" (מועד קטן, פ"ב מ"ג) ולגבי אבל: "אלו דברים העושין לאבל בימי אבלו: זיתיו הפוכין טוענין לו, וכדו לגוף, ופשתנו להעלות מן המשרה וכו'" (מועד קטן, יא ע"ב).
 

תמונה 1. חתך רוחב בפשתה המראה את מיקום הרקמות השונות: Ep= אפידרמיס, C= קליפה, BF= סיבי שיפה, P= שיפה, X= עצה, Pi= ליבה            צילם: Ryan R. McKenzie		תמונה 2. קנבוס - הפרדת הקליפה מליבת הגבעול         מקור

 

תמונה 3. מפעל קדום לעיבוד פשתן - אום קנאטיר - רמת הגולן		תמונה 4.  "דוכתא דתרו בה כיתנא"

 

---

(1) פירוש: ... אִי דַּיֵיק וְלָא נְפִיץ הוּשְׁנֵי קָרֵי לֵיהּ [אם הפשתן שנידוך במכתשת ולא נופץ עדיין קרוי הושני] אֲבָל תָּרֵי וְלָא דַּיֵיק הוֹצְנֵי קָרֵי לֵיהּ [פשתן השרוי במים ולא נידוך עדיין כלל, הוצני קורא לו], לפי שלא נעשתה מלאכה בגופו, אוֹ דִּלְמָא אף תָּרֵי וְלָא דַּיֵיק נַמִי הוּשְׁנֵי קָרֵי לֵיהּ [שמא שרוי ולא נדוך גם כן הושני קוראים לו] ואין קוראים הוצני אלא לפשתן שלא נעשה בו כל עיבוד.
(2) בארמית מחליפה "ת" את ה"ש" בעברית ולכן במקום "שרו" מתקבלת המילה "תרו" בדומה להחלפה של "שנו רבנן" "תנו רבנן".
 

 

לעיון נוסף:

והם מתאוים לכלי פשתן – פורטל הדף היומי
פשתה תרבותית – צמח השדה




א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
 

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

שם:

כותרת:

תוכן התגובה:

דוא"ל: (לא יפורסם באתר)

ברצוני לקבל עדכונים על תגובות חדשות למאמר זה.

*כמה זה שתים ועוד שתים? (לצורך זיהוי אנושי)