ענווה וגבורה

בין הדף היומי ופרשת השבוע - פרשת עקב תשע"ד / אריאל תמיר

מגילה לא ע"א

השבוע בפרשת 'ואתחנן' אנו קוראים את הפסוקים " כִּי ה' אֱלֹקיכֶם הוּא אֱלֹקי הָאֱלֹקים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד עֹשֶׂה מִשְׁפַּט יָתוֹם וְאַלְמָנָה וְאֹהֵב גֵּר לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה". (דברים י, יז-יח)

פסוקים אלו הוזכרו בין דפי הגמרא שנלמדו השבוע.

בסוף מסכת המגילה דף ל: מובאת משנה שדנה בקריאות השונות שקוראים בתורה בכל מועד בהקשר זה מביאה הגמרא ברייתא בה נאמר שביוה''כ קורין פרשת אחרי מות ומפטירין בספר ישעיה נז-טו 'כי כה אמר רם ונשא'...וכו'. מאחר והוזכר פסוק זה מישעיהו מביאה הגמרא בדף לא. ברייתא בו הוא מוזכר: 'אמר ר' יוחנן כל מקום שאתה מוצא גבורתו של הקב''ה אתה מוצא ענוותנותו דבר זה כתוב בתורה ושנוי בנביאים ומשולש בכתובים כתוב בתורה {דברים י-יז} כי ה' אלקיכם הוא אלקי האלקים ואדוני האדונים וכתיב בתריה עושה משפט יתום ואלמנה שנוי בנביאים {ישעיה נז-טו} כה אמר רם ונשא שוכן עד וקדוש וגו' וכתיב בתריה ואת דכא ושפל רוח משולש בכתובים דכתיב {תהילים סח-ה} סולו לרוכב בערבות ביה שמו וכתיב בתריה אבי יתומים ודיין אלמנות'.

מטרתה של ברייתא זו להראות שאצל ה' שהוא אמת ענווה וגבורה הנראים ממבט ראשון סותרים, משמשים בערבוביה. זאת משום שגבורתו של ה' אינה בחיל ואינה בכח כי אם ברוח.

ברייתא זאת גם נאמרת במסגרת התפילה למוצאי שבתות.

הרבי מלובביץ מסביר בדרכו החסידית שיש כאן רמז. ה'לחם' משול לתורה, 'שמלה' זה בגד, בגד בחסידות זה המצוות שהם הלבוש החיצוני, מצוות מעשיות שעשייתן ניכרת על גוף האדם הגשמי. ו'גר' זו הנשמה המרגישה גר בגוף. מי שאוהב את הגר, היינו את נשמתו נותן להם לחם-תורה ושמלה – מצוות.

לפי"ז אפשר להסביר מדוע נבחר פסוק זה לתפילת מוצ"ש . לאחר היציאה מיום שכולו לנשמה, חזרה לעולם הגוף, יש לזכור מהו המזון הנזקק לשימור הנשמה – ה'גר'.

שבת שלום 

להורדת העלון