טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
רב יוסף אמר: בהוצא ודפנא – ער אציל
"ומקרין את הפירצה במועד. כיצד מקרין? רב יוסף אמר: בהוצא ודפנא. במתניתא תנא: צר בצרור ואינו טח בטיט. אמר רב חסדא: לא שנו אלא כותל הגינה, אבל כותל החצר בונה כדרכו. לימא מסייע ליה: כותל הגוחה לרשות הרבים סותר ובונה כדרכו מפני הסכנה. התם כדקתני טעמא: מפני הסכנה" (מועד קטן, ז ע"א).
פירוש: שנינו במשנה: ומקרין את הפירצה במועד. ושואלים: כיצד מקרין? רב יוסף אמר: בהוצא ודפנא (בעלי דקל ודפנה), שאינו עושה מחיצה של ממש, אלא רק סגירה ארעית. במתניתא תנא [בברייתא שנה] בענין זה: צר (ממלא את הפירצה) בצרור (אבנים), ואינו טח בטיט את הצרורות הללו. אמר רב חסדא: לא שנו שאין לסגור את הפירצה אלא בדרך ארעית אלא בכותל הגינה שאין הפסד מרובה אם יש בו פירצה, אבל כותל החצר שחשוב לאדם למנוע כניסה מזרים העלולים לגנוב בונה כדרכו אף במועד. ומציעים: לימא מסייע ליה [האם לומר שאפשר לסייע לו] ממה ששנינו: כותל הגוחה [הנוטה, ועומד ליפול] אל רשות הרבים סותר ובונה כדרכו בחול המועד מפני הסכנה שעלול ליפול על העוברים והשבים. ודוחים: התם כדקתני טעמא [שם כפי ששנה את הטעם] במפורש מפני הסכנה, אבל לא לשם שמירת החצר (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: ער אציל שם באנגלית: True Laurel, Sweet Bay שם מדעי: Laurus nobilis
שם נרדף במקורות: אורן, ערא, עראה, דפנא שמות בשפות אחרות: ערבית - עַ'אר, רַנְד
הנושא המרכזי: מהי מחיצת "הוצא ודפנא"?
לזיהוי ה"דפנא" ראו מאמר במסכת פסחים (נו ע"א): "מייתי אסא דרא, ושיכרא דדפנא". לקריאה לחצו כאן.
צמד הצמחים "הוצא ודפנא" מוזכר בכמה סוגיות בתלמוד כאשר הכוונה לבניית מחיצה פשוטה שעלותה נמוכה. "הוצא" הם עלים או לולבי דקלים ואילו הזיהוי המקובל לדפנא הוא העץ ער אציל. מפרש רש"י (סוכה, כג ע"א): "בהוצא ודפנא - הוצא לולבי דקל, דפנא ענפי עץ שקורין לורי"ר וגדל בו פרי שקורין באיי"ש". לורי"ר הוא שמו של הער האציל ובאיי"ש הם פירותיו שצורתם כגרגירים. כך פירש גם בבבא בתרא (ד ע"א): "ודפנא - ענפי עץ ערמונים שקורין לו"ר ופרי שלו קורין ביי"ש". במועד קטן (ז ע"א) פירש רש"י: "הוצא - ענפי דקל דתמרים. דפנא - בייר, וקעבד גדר מדפנא, ומגדל אותה מהוצי הדקל". ניתן להניח שהמילה "בייר" בפירושו הוא שיבוש והכוונה אולי ל"ביי"ש" כפי שאכן כתב ד"ר משה קטן(1) על פי בלונדהיים.
ענפי הער נארגו בעזרת עלי דקל ושימשו לבניית מחיצות ובלשון רש"י: "... וקעבד גדר מדפנא, ומגדל אותה מהוצי הדקל". "מגדל" הוא "קושר" או "שוזר" כמשמעות המילה "גדילים". הגמרא בסוכה (שם) מציעה להעניק לבהמה מעמד מחיצה על ידי סגירת הרווח שבין רגליה ובינה לבין הקרקע בעזרת מחיצת "הוצא ודפנא". מההקשרים בהם הוזכרו מחיצות "הוצא ודפנא" ניתן ללמוד על כמה ממאפייניהן. בבבא בתרא (ד ע"א) מחיצת הוצא ודפנא מהווה חלופה זולה על מנת להפריד בין חצירות. במועד קטן (ז ע"א) מהווה מחיצה זו דוגמה למחיצה ארעית שניתן לחסום בעזרתה פירצה בגדר במועד: "ומקרין את הפירצה במועד. כיצד מקרין? רב יוסף אמר: בהוצא ודפנא". מחיצת "הוצא ודפנה" נחשבת למעשי הדיוט כלומר שבנייתה איננה דורשת מומחיות מקצועית: "היכי דמי מעשה הדיוט? רב יוסף אמר: בהוצא ודפנא" (מועד קטן, יא ע"א).
 |
|
 |
|
תמונה 1. ער אציל |
|
תמונה 2. ער אציל - פירות |
(1) ב"אוצר לעזי רש"י". הוא הוסיף שאכן בפירוש רש"י ברי"ף ובמקורות נוספים נכתב ביי"ש. ד"ר קטן טען שקשה לקבל שמדובר בגרגירים בשרניים בגדר של שיחים ולכן העדיף לגרוס לוריי"ר כגרסה בפירושי רש"י האחרים.
רשימת מקורות:
י. פליקס, עצי בשמים יער ונוי. צמחי התנ"ך וחז"ל (159-161).
לעיון נוסף:
באתר "צמח השדה": "ער אציל".
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
