הארה שבועית מהתלמוד הירושלמי במסגרת הדף היומי
הרב אברהם בלס, מכון הירושלמי
מועד קטן כג ע"ב
מובא בתלמוד בבלי מועד קטן כג, ב
"מי שמתו מוטל לפניו - אוכל בבית אחר, אין לו בית אחר - אוכל בבית חברו, אין לו בית חברו - עושה לו מחיצה עשרה טפחים, אין לו דבר לעשות מחיצה - מחזיר פניו ואוכל. ואינו מיסב ואוכל, ואינו אוכל בשר, ואינו שותה יין, ואין מברך, ואין מזמן, ואין מברכין עליו, ואין מזמנין עליו, ופטור מקריאת שמע, ומן התפלה, ומן התפילין, ומכל מצות האמורות בתורה".
אונן אינו יכול לאכול בבית שלו אם כך מה עושים קודם כל מחפשים את האופציה של בית אחר, אם אין בית אחר מחפשים את בית חברו.
וראו זה פלא כאשר התלמוד הירושלמי (מועד קטן ג, ה) מביא את הדברים הוא אומר:
"אבל כל זמן שמתו מוטל לפניו אוכל אצל חבירו. אין לו חבר אוכל בבית אחר. אין לו בית אחר עושה מחיצה ואוכל אם אינו יכול לעשות מחיצה הופך את פניו כנגד הכותל ואוכל ואינו לא מיסב ואוכל ולא אוכל כל צורכו ולא שותה כל צורכו ולא אוכל בשר ולא שותה יין. ואין מזמנין עליו ואם בירך אין עונין אחריו אמן ואחרים שבירכו אינו עונה אחריהן אמן.
לדעת הירושלמי קודם כל מחפשים את בית החבר, ורק אחר כך את הבית האחר שלי. התלמוד הירושלמי עושה הכל גם אשר אדם נמצא בצרה לחזק רעיונות רבים את הצד החברתי. דבר ראשון מתקשרים אל החבר.
כאשר אנו משווים בין הברייתות לעיל בנושא האונן הפטור מן המצוות אנו שמים לב שהתלמוד הירושלמי מדגיש את הדברים עד כדי כך שהוא קובע שאם אונן ברך אסור לענות אחריו אמן. לדעת הירושלמי מועצם העניין שתנאי בסיסי לקיום מצוות הוא השמחה. אונן אינו יכול להיות בשמחה, וממילא הוא אינו רשאי להתעסק בצד הדתי.
