הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
המשמעות של "לך ב..."; "לך ל..."; "לך אל..."
מועד קטן כט ע"א
ואמר רבי לוי בר חיתא: הנפטר מן המת לא יאמר לו לך לשלום אלא לך בשלום
הנפטר מן החי לא יאמר לו לך בשלום, אלא לך לשלום.
הנפטר מן המת לא יאמר לו לך לשלום אלא לך בשלום - שנאמר ואתה תבוא אל אבתיך בשלום.
הנפטר מן החי לא יאמר לו לך בשלום אלא +שמות ד'+ לך לשלום, שהרי דוד שאמר לאבשלום +שמואל ב' ט"ו+ לך בשלום - הלך ונתלה,
יתרו שאמר למשה +שמות ד'+ לך לשלום - הלך והצליח.
ואמר רבי לוי: כל היוצא מבית הכנסת לבית המדרש, ומבית המדרש לבית הכנסת - זוכה ומקבל פני שכינה, שנאמר +תהלים פ"ד+ ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלהים בציון.
אמר רב חייא בר אשי אמר רב: תלמידי חכמים אין להם מנוחה אפילו לעולם הבא, שנאמר ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלהים בציון. הדרן עלך ואלו מגלחין וסליקא לה מסכת מועד קטן.
מבנה הסוגיה:
1.
ואמר רבי לוי בר חיתא: הנפטר מן המת לא יאמר לו לך לשלום אלא לך בשלום
מדוע הניסוח הכפול: לא יאמר לו... אלא..."
1.1
הנפטר מן החי לא יאמר לו לך בשלום, אלא לך לשלום.
מדוע הניסוח הכפול: לא יאמר לו... אלא..."
2.
ציטוט הסעיף מסעיף 1:
הנפטר מן המת לא יאמר לו לך לשלום אלא לך בשלום - שנאמר ואתה תבוא אל אבתיך בשלום.
בלי ציון מקור וסיבה.
2.1
ציטוט פסוקים לדין מסעיף 1.1:
הנפטר מן החי לא יאמר לו לך בשלום אלא +שמות ד'+ לך לשלום, שהרי דוד שאמר לאבשלום +שמואל ב' ט"ו+ לך בשלום - הלך ונתלה,
יתרו שאמר למשה +שמות ד'+ לך לשלום - הלך והצליח.
הגמרא מביאה שני פסוקים שלגבי חי יש לומר דווקא "לך לשלום" ולא "לך בשלום" שמקללו שילך למיתה. לא לגמרי מתאים לסעיף הראשון כי שם מדובר על "נפטר" ולא על "חי" שעלול למות!
2.2
לכאורה יוצא מכל הנ"ל שניתן לומר על נפטר גם "לך לשלום"!
3.
כעיקרון אומר הר"ן שלשונות אלה אינם "מחייבים" את מי שלא חושש!
4.
מימרא נוספת של רבי לוי:
ואמר רבי לוי: כל היוצא מבית הכנסת לבית המדרש, ומבית המדרש לבית הכנסת - זוכה ומקבל פני שכינה, שנאמר +תהלים פ"ד+ ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלהים בציון.
אולי הקשר בין מימרא זאת למימרא הקודמת איננה רק בכך ששתיהן נאמרו על ידי "רבי לוי" אלא שמובא כאן ניסוח נוסף - לשני הניסוחים לעיל "לך ל..." ו"לך ב..." - "לך... אל", שמשמעו מחיים טובים לחיים טובים אחרים.
5.
אמר רב חייא בר אשי אמר רב: תלמידי חכמים אין להם מנוחה אפילו לעולם הבא, שנאמר ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלהים בציון. הדרן עלך ואלו מגלחין וסליקא לה מסכת מועד קטן.
רב חייא בר אשי בשם "רב" טוען שהביטוי "אל" מתאים כשעובר ממצוה אל מצוה אחרת, או מדרגה רוחנית אל דרגה רוחנית אחרת, ואפילו בתוך עולם הנשמות עצמו - מגן עדן לרקיע - ראה פירושים שונים ב"מתיבתא" וב"שוטנשטיין".
הערה: האם מדובר ב"רב אשי הקדמון"?
תוכן הדרשה:
א. "תלמידי חכמים" - עיקר התושב"ע
ב. "תלמידי חכמים" ממשיכים ללמוד בעולם הבא...
5.1
מתאים אולי גם לדברי הפוסקים שמייד אחרי צאת יום הכיפורים יבנה הסוכה בגלל הפסוק הנ"ל "ילכו מחיל אל חיל" - ממצוה אחת אל מצוה נוספת.
6.
סוגיה מקבילה:
תלמוד בבלי מסכת ברכות דף סד עמוד א
ואמר רבי אבין הלוי:
לא "רבי לוי בר חיתא" - כבסוגייתנו - אלא "רבי אבין הלוי".
6.1
הנפטר מחברו אל יאמר לו לך בשלום, אלא לך לשלום. שהרי יתרו שאמר לו למשה לך לשלום - עלה והצליח, דוד שאמר לו לאבשלום לך בשלום - הלך ונתלה.
כמון סעיף 2.1 לעיל.
6.2
מימרא נפרדת ונוספת ולא ברצף כבסוגייתנו:
ואמר רבי אבין הלוי: הנפטר מן המת אל יאמר לו לך לשלום אלא לך בשלום, שנאמר ואתה תבוא אל אבתיך בשלום.
ואולי משמע מהמימרא הנפרדת כבסעיף 2.2 שניתן בכל זאת לומר על נפטר גם את הניסוח "לך לשלום".
7.
ציטוט ממקור [ב"פרוייקט השו"ת"] - "מנהגי החגים": נוסח האיחול "בשנה טובה" או "לשנה טובה"
ג. נוסח האיחול "בשנה טובה" או "לשנה טובה"
כאשר אדם מברך את רעהו בראש השנה, יש אומרים שצריך לברכו בנוסח: "בשנה טובה תכתב ותחתם" (טור סימן תקפב; פרישה שם בשם המהרי"ל; מהר"א אזולאי בשם ספר זכרון משה), ויש אומרים שצריך לברכו בנוסח: "לשנה טובה תכתב ותחתם" (רמ"א שם; עץ אפרים סליצקי, וכן מנהגנו).
טעם הדעה הראשונה: כי כוונת הנוסח "בשנה טובה" היא בספר שנה טובה. אך אין לומר תכתב לשנה טובה, שכן נוסח זה הוא ראשי תיבות תל"ט לשון לייט וקללה חס ושלום (פרישה שם בשם המהרי"ל).
אולי יש לומר שהביטוי "בשנה טובה" משמעו, שנפטר מהעבירות של השנה שעברה ומתאים לדברים שבסוגייתנו.
טעם הדעה השניה: על פי מה שאמרו חז"ל (ברכות סד, א): "הנפטר מחברו יאמר לו: לך לשלום, ולא לך בשלום", כמו כן המברך את חברו יברכו בנוסח "לשנה" ולא בנוסח "בשנה" (עץ אפרים).
ואולי יש לומר שאין קשר לסוגייתנו כי בסוגייתנו מדובר רק על ביטוי שמתחיל בפועל "לך" או "ילכו"!
