מידתו של אדם הראשון
חגיגה יב ע"א
"אמר רבי אלעזר: אדם הראשון מן הארץ עד לרקיע, שנאמר: (דברים ד, לב) לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים אָדָם עַל הָאָרֶץ [וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם. ברש"י], וכיון שסרח - הניח הקדוש ברוך הוא ידיו עליו ומיעטו, שנאמר: (תהלים קלט, ה) אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּכָה. אמר רב יהודה אמר רב: אדם הראשון - מסוף העולם ועד סופו היה, שנאמר: לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים אָדָם עַל הָאָרֶץ וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד קְצֵה הַשָּׁמָיִם. כיון שסרח - הניח הקדוש ברוך הוא ידו עליו ומיעטו, שנאמר: וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּכָה. - אי הכי קשו קראי אהדדי! - אידי ואידי חד שיעורא הוא".
תירצה הגמרא את הפסוקים, אך למה רבי אלעזר ורב יהודה אמר רב בחרו כל אחד מהם מילים אחרות שבפסוק, ותיאור שונה עבור מידתו של אדם הראשון?
אלא שרבי אלעזר מרא דארץ ישראל היה (מסכת גיטין דף יט ע"ב). ואילו רב בבבל היה בעת לַמְּדוֹ את רב יהודה. הפרש יש בין תלמידי חכמים שבארץ ישראל לתלמידי חכמים שבבבל, שתלמידי חכמים שבארץ ישראל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מַכִּיר אֶת מְקוֹמוֹ (מסכת סנהדרין דף לז ע"א) מי מעלתו גבוהה ממי, ואילו תלמידי חכמים שבבבל עוֹמְדִין זֶה מִפְּנֵי זֶה (מסכת בבא מציעא דף לג ע"א) כיון שאינם מכירין מי גדול ממי, וכמפורט בקישור זה. בעוד שמעלתם של תלמידי חכמים שבבבל בהפצתם את אור התורה לכל כנפות הארץ, וליקוט ניצוצי הקדושה מגו גלותא, כמבואר בספרים.
רבי אלעזר שבארץ ישראל תיאר את גובה מעלתו של אדם הראשון. ואילו רב יהודה ורב שבחוצה לארץ תיארו את שיעורו של אדם הראשון – שתופס רוחבה של תבל כולה, אך בלא הצגת רום מעלתו.
