כניסה הרשמה

פורטל הדף היומי > להרחיב > תאנה - "תחת התאנה" (יבמות צ ע"ב)

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו

שהטיח באשתו תחת התאנה – תאינה

"ת"ש, אמר רבי אלעזר בן יעקב: שמעתי, שב"ד מכין ועונשין שלא מן התורה, ולא לעבור על דברי תורה אלא לעשות סייג לתורה; ומעשה באדם אחד שרכב על סוס בשבת בימי יונים, והביאוהו לב"ד וסקלוהו, לא מפני שראוי לכך אלא שהשעה צריכה לכך; ושוב מעשה באדם אחד שהטיח באשתו תחת התאנה, והביאוהו לבית דין והלקוהו, לא מפני שראוי לכך - אלא שהשעה צריכה לכך! מיגדר מילתא שאני" (יבמות, צ ע"ב).

פירוש: תָּא שְׁמַע [בוא ושמע], אָמַר ר' אֶלְעָזָר בֶּן יַעֲקב: שָׁמַעְתִּי שֶׁבֵּית דִּין מַכִּין וְעוֹנְשִׁין שֶׁלּא מִן הַתּוֹרָה, כלומר, בדברים שלא נאמר בתורה שיש להעניש עליהם, וְלֹא משום לַעֲבוֹר (שעברו) עַל דִּבְרֵי תוֹרָה, אֶלָּא לַעֲשׂוֹת סְיָיג לַתּוֹרָה. וּכגון מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁרָכַב עַל סוּס בְּשַׁבָּת בִּימֵי יְוָנִים, ורכיבה על סוס אינה אסורה אלא מדברי סופרים וֶהֱבִיאוּהוּ לְבֵית דִּין וּסְקָלוּהוּ כמחלל שבת, לֹא מִפְּנֵי שֶׁהיה רָאוּי לְכָךְ, שהרי, כאמור, אין ברכיבה איסור סקילה, אֶלָּא שֶׁהַשָּׁעָה היתה צְרִיכָה לְכָךְ שהיו מזלזלים באיסורי שבת. וְשׁוּב מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁהִטִּיחַ (בעל) בְּאִשְׁתּוֹ שלו תַּחַת הַתְּאֵנָה בחוץ, וֶהֱבִיאוּהוּ לְבֵית דִּין וְהִלְקוּהוּ, לֹא מִפְּנֵי שֶׁרָאוּי לְכָךְ שהרי אין איסור תורה אם הוא בועל את אשתו בכל מקום שירצה, אֶלָּא שֶׁהַשָּׁעָה היתה צְרִיכָה לְכָךְ מפני שרצו למעט את הפריצות. משמע שבית דין עוקרים דבר מן התורה אפילו על ידי מעשה בפועל כמו סקילה! ומשיבים: מִיגְדַּר מִילְּתָא שָׁאנֵי [לגדור דבר שונה] ובזה כבר אמרנו שבית דין (כנביא) מותר להם לעקור דבר מן התורה, כדי לחזק את קיום התורה בכללה (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).

שם עברי: תאנה שם באנגלית: Common Fig שם מדעי: Ficus carica

נושא מרכזי : תפקיד התאנה בספור חטאו של האדם שלקה

לריכוז המאמרים שנכתבו על התאנה הקש/י כאן.

כדרכנו בעבר גם עתה נשאל מדוע מספר התלמוד תחת איזה עץ "הטיח" אדם זה את אשתו? התשובה הפשוטה והמיידית היא ש"מעשה שהיה כך היה". לענ"ד אין די בתשובה זו שהרי מדוע היה צורך לציין עובדה זו. האם לא היה די לספר שאדם "הטיח אשתו" תחת עץ כלשהו מבלי לציין את מין העץ? כתשובה לשאלה זו הציע ד"ר ע. לונדון שעץ התאנה בדרך כלל עץ גדול עם נוף רחב, הרבה פעמים יוצאים סורים ("חזירים") מאזור גזע העץ, ולא אחת ענפי העץ מתכופפים ומגיעים עד הקרקע וכך נוצר מעין חלל או "מחבוא' תחת העץ. כך שאם אדם הטיח את אישתו תחת התאנה אמנם אין הדבר ראוי אך בכל זאת החלל תחת העץ מוסתר בדרך כלל.

העיר בפני הרב ש. ברקוביץ שד"ר לונדון כיוון בדבריו למה שכתב בעל "צפנת פענח" (איסורי ביאה, פכ"א הלכה י"ד). הרוגוצ'ובר ציין שייחודה של התאנה הוא בכך ש"ענפיה מרובין" ולכן יש בה "דרך צניעות" בדומה למעשה המובא בירושלמי (וילנא, חגיגה, פ"ב הלכה ב'): "שוב מעשה באחד שיצא לדרך ואשתו עמו ופנה לאחורי הגדר ועשה צרכיו עמה והביאוהו לב"ד והלקוהו". בגמרא בברכות (סב ע"א) אנו מוצאים ש"אחורי הגדר הוה דרך צניעות". העובדה שענפי התאנה "מרובין" נלמדת מהתוספתא (ברכות, ליברמן, פ"ב הלכה ח'): "פועלים קורין בראש האילן ומתפללין בראש הזית או בראש התאנה ושאר כל האילן יורדין למטה ומתפללין וכו'". מפרש רש"י (ברכות, טז ע"א): "ומתפללין בראש הזית ובראש התאנה - בזמן שעוסקין בהן, מפני שענפיהם מרובים ויכולין לעמוד שם שלא בדוחק, ואין שם פחד ליפול לפיכך מתפללין בראשם, אבל בשאר אילנות - אין מתפללין.

ברצוני להציע תשובה שגם אם איננה מכוונת ל"אמיתה של תורה" יש בה מעין "וורט" נחמד. נדמה לי שאין כעץ התאנה על מנת להדגיש את חטאו של אותו אדם שנהג בפריצות. עץ זה מייצג את המעבר מחיים ללא מגבלות הצניעות לחיים שהצניעות נדרשת בהם: "וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגרת" (בראשית, ג ז'). מצטט רש"י במקום את המדרש: "עלה תאנה - הוא העץ שאכלו ממנו, בדבר שנתקלקלו בו נתקנו, אבל שאר העצים מנעום מליטול עליהם. ומפני מה לא נתפרסם העץ, שאין הקדוש ברוך הוא חפץ להונות בריה, שלא יכלימוהו ויאמרו זהו שלקה העולם על ידו". על פי דרכנו נוסיף טעם ריאלי לשימוש בעלי התאנה לצורך תפירת החגורות. עלי התאנה הגדולים ביותר מבין כל שאר העצים בארץ. אורכם 12-25 ס"מ ורוחבם 10-18 ס"מ. נקודה מעניינת שכדאי לשים לב אליה היא העובדה שהתאנה וקרובתיה השקמה והעץ הנדיר בת שקמה הם הצמחים היחידים בארץ שבו כל תהליך ההפריה מתבצע באופן מוסתר לחלוטין בתוך חלל הפגה. ייתכן אם כן שהתאנה היא סמל לצניעות ועומדת בניגוד למעשי האיש שבעל את אשתו בפרהסיה.

הפגה

החלק הנאכל בתאנה הוא ה"פגה" שמבחינה בוטנית איננה פרי אמיתי. בדומה לכל הפיקוסים הפגה היא תפרחת (צבר של פרחים רבים) שעשויה ממצעית נושאת פרחים. מצעית זו התקערה ונסגרה לכדור שבתוכו כלואים מאות פרחים זכריים ונקביים (תמונה 1). בראש הפגה נשאר פתח קטן, סגור בקשקשים רעופים שנקרא "פי-הפגה" (תמונה 2, אוסטיול ostiole) דרכו עשויה לחדור הצרעה המאביקה (להלן). מבנה הפגה דומה באופן עקרוני ל"פרי" תות העץ השייך אף הוא לאותה משפחה. פרי התות בנוי ממצעית שעליה ממוקמים פרחים רבים ההופכים בסופו של התהליך לפרי מורכב (תמונה 3). עיקר החלק הנאכל בתות הוא המצעית. בפגת התאנה קיים מבנה דומה אלא שבניגוד לתות שבו הפרחים מופנים כלפי חוץ הרי שבפגת התאנה המצעית קעורה והפרחים פונים למרכז החלל (תמונה 4). מצב זה שבו הפרחים סגורים בתוך חלל הפגה מהווה בעיה משום שיש צורך באמצעי מיוחד על מנת לבצע האבקה ואכן בטבע ההפריה מתבצעת על ידי צרעה זעירה בגודל של כ- 2 מ"מ הנקראת צרפגית התאנה (blastophaga psenes) המקיימת סימביוזה עם התאנה. מעניין לציין שלכל מין של פיקוס יש צרעה ספציפית משלו אשר מפרה את הפגות שלו ורק שלו. קיימים גם מינים טפילים שאינם מפרים את הפגות ומנצלים אותן להטלת ביציהם. בתמונה 5 מוצגת הצרעה סיקופאגה הטפילה של פגות השקמה. בקצה בטנה ניתן לראות את צינור ההטלה הארוך המאפשר לה להטיל את ביציה בכל השחלות של פגת השקמה.


תמונה 1. פגת התאנה מקור		תמונה 2. פגות תאנה


תמונה 3. תפרחת תות עץ		תמונה 4. פגת תאנה בשלב מוקדם צילמה: תהילה רענן

תמונה 5. הצרעה סיקופאגה (טפילת פגות השקמה)

תפקיד הצרפגית

הצרפגיות הן צרעות שבהן קיימת דו פרצופיות זוויגית קיצונית. הזכרים חסרי כנפיים וכל תפקידם הוא להפרות את הנקבות המתפתחות בתוך שחלות הפרחים הנקביים של הפגה. לעומתם הרי שהנקבות הן בעלות כנפיים ולאחר ההפריה הן יוצאות מתוך השחלות שבתוכן התפתחו, חולפות על פני הפרחים הזכריים של הפגה וקולטות מהם גרגירי אבקה. כאשר גרגירי האבקה על פני גופן הן יוצאות מחוץ לפגה ומתעופפות לדרכן. הצרפגיות נמשכות לריחות המופרשים על ידי פגות בשלב המתאים וחודרות לתוכן על מנת להטיל ביצים. תוך כדי החדירה לתוך הפגה נפגעות כנפיהן והן נשארות בדרך כלל עד סוף חייהן בפגה.

מנגנון ההאבקה הקיים בפיקוסים מבטיח שהיא תתבצע בין פרטים שונים ולא באופן עצמי דבר החשוב להגדלת המגוון הגנטי במין. הבשלת הפרחים הנקביים והזכריים שבתוך הפגה איננה סימולטנית (פריחת הפרחים הנקביים מוקדמת יותר) כך שלא קיים שלב שבו יכולה האבקה להתבצע בתוך הפגה עצמה. פרחי הנקבה מבשילים ראשונים ובשלב זה חודרות לפגות צרעות כשהן נושאות אבקה אותה אספו בפגות בהן בקעו. הצרעות מטילות את ביציהן בשחלות פרחי הנקבה ומאביקות אותם. רק לאחר שפרחי הזכר הבשילו בוקע דור הצרעות הבא. הנקבות המופרות כשהן עדיין בתוך השחלות בוקעות מתוכן ובדרכן אל מחוץ לפגות הן אוספות גרגירי אבקה מהפרחים הזכריים המרוכזים סביב פי הפגה. הן יוצאות מתוך הפגות ומתעופפות לעבר פגות הנמצאות בשלב שבו פרחי הנקבה בשלים וחוזר חלילה.

מקורות עיקריים:

י. פליקס, עצי פרי למיניהם, צמחי התנ"ך וחז"ל. עמ' 87-88.
יעקב עציון, "עובדות על תאנים" באתר משתלות יגור.

לעיון נוסף:

התאנה באתר צמח השדה
י. גליל, "התאנה חנטה פגיה"
ע. לונדון, 'סוגיות חקלאיות במטע בתקופת המשנה והתלמוד לאור מקורות חז"ל והספרות הקלאסית. פרק התאנה. תשס"ט, חיבור לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה, אוניברסיטת בר אילן, רמת גן. לקריאה לחץ כאן.

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

לראש העמוד שליחה לחבר הדפסה הוספה למועדפים