טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

שהיה נוטל בד של הדס ומרקד לפני הכלה – הדס מצוי

אמרו עליו על רבי יהודה בר אילעאי, שהיה נוטל בד של הדס ומרקד לפני הכלה, ואומר: כלה נאה וחסודה. רב שמואל בר רב יצחק מרקד אתלת ... א"ר זירא: אהנייה ליה שוטיתיה לסבא וכו' (כתובות, יז ע"א). ואם יש עדים שיצתה בהינומא וכו'. מאי הינומא? סורחב בר פפא משמיה דזעירי אמר: תנורא דאסא, רבי יוחנן אמר: קריתא דמנמנה בה כלתא" (כתובות, יז ע"ב).

פירוש: ושוב לענין המצוה לשמח חתן וכלה: אָמְרוּ עָלָיו עַל ר' יְהוּדָה בַּר אֶילְעַאי שֶׁהָיָה נוֹטֵל בַּד (ענף) שֶׁל הֲדַס, וּמְרַקֵּד לִפְנֵי הַכַּלָּה, וְאוֹמֵר: "כַּלָּה נָאָה וַחֲסוּדָה". מספרים: רַב שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק היה מְרַקֵּד אַתְּלָת [על שלושה ענפים כאלה] ... אָמַר ר' זֵירָא: אַהַנְיָיה לֵיהּ שׁוֹטִיתֵיהּ לְסָבָא [הועיל לו הבד שלו לזקן], שבזכות מצוה זו שדקדק בה, זכה לשכר מרובה זה ... שנינו במשנה: וְאִם יֵשׁ עֵדִים שֶׁיָּצְתָה בְּהִינּוּמָא וראשה פרוע כתובתה מאתים. ושואלים: מַאי [מה היא] הִינּוּמָא זאת? סוּרְחַב בַּר פַּפָּא מִשְּׁמֵיהּ [משמו] של זְעֵירֵי אָמַר: תַּנּוּרָא דְּאָסָא [חופה עגולה של הדסים] ששמים לכלה על ראשה. ר' יוֹחָנָן אָמַר: קְרִיתָא דִּמְנַמְנָה בָּהּ כַּלְּתָא [צעיף שמכסים בו את פני הכלה שבו הכלה יכולה לנמנם], משום שאין רואים את פניה, ו"הינומה" הוא מלשון תנומה (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
 

שם עברי: הדס מצוי    שם באנגלית:  Common Myrtle    שם מדעי:  Myrtus communis

שם נרדף במקורות: עץ עבות, הדסה, אסא     שמות בשפות אחרות:  ערבית - ריחאן


נושא מרכזי: מהם "שוטיתא" ו"תנורא דאסא"?

לריכוז המאמרים שנכתבו על ההדס המצוי הקש/י כאן.

 
ההדס תפס ועדיין תופס מקום חשוב בתרבויות שונות בעיקר כסגולה או סמל בעיתות שמחה אך גם בעצב (לא עלינו). בסוגייתנו אנו לומדים על ריקוד עם הדסים לפני הכלה. על פי אחד הפירושים בגמרא ריקוד זה עם ההדס עמד לזכותו של הרוקד בעת פטירתו. ההדסים שימשו לעיטור האפריון של כלות בתולות שנקרא "תנורא דאסא". מפרש רש"י: "תנורא דאסא - כמין חופה של הדס עגולה". תאור רחב יותר אנו מוצאים ב"שיטה מקובצת": "תנורא דאסא - פירוש כמו קובה שעושין אותה מן ההדס, ומושיבין בה הכלה בשעה שמוליכין אותה לבית בעלה, והוא כמות זו שקורין אותה בלשון ערבי עמאריי"א. לפי שקורין לה תנורא הוא מפני שהקובה דומה לתנור שהרי התנור רחב הוא מלמטה וצר מלמעלה עד כאצבע. ר"י ן' מיגש".

על פי רש"י מקור הביטוי "שוטיתיה" כמתאר בד הדס הוא במילה "שוט": "שוטיתיה - שוט של הדס שהיה מרקד בו". במסכת קידושין (יב ע"ב) אנו לומדים על אדם שקידש אשה "בשוטיתא דאסא בשוקא". מפרש שם רש"י: "בשוטיתא דאסא - בשבט בד של הדס". בפירוש זה מחליף ה"שבט" את ה"שוט". השימוש שעשה אותו אדם בבד ההדס לצורך קידושי אשה עולה בקנה אחד עם היות ההדס סמל לשמחת החתונה. על פי הגמרא בשבת (עז ע"ב) מקור השם שוטיתא הוא במילה "שטות" ("שוטיתא – שטותא"). מפרש שם רש"י: "שוטיתא - בד של הדס שמרקדין בו לפני כלה. שטותא - נראה המרקד כשוטה".

ראשונים אחרים מזהים בין ה"שוטיתיה" לבין עץ השיטה: "שיטתיה לסבא - פר"ח לשון שיטה והדס (ישעיה מ"א) אף על גב דלא הוי ממש מין אחד מכל מקום שניהם מין ארז" (תוספות). תוספות מתקשה בהסבר רבינו חננאל שהרי לכאורה השיטה איננה הדס אלא מין אחר. הוא מיישב את הקושי בכך ששני מינים אלו נכללים תחת שם משותף ה"ארז". הסבר זה מופיע גם בחידושי הריטב"א: "... ור"י ז"ל פירש מלשון ארז שיטה שאף ההדס מין ארז שיטה הוא כדאיתא במסכת ראש השנה (כ"ג א'), וא"ת ומנין ידעו שמפני זכות מצוה זו היא, וי"ל שהעמוד (עמוד אש שחצץ בינו לבין העם בעת הלוויה) היה דומה לבד של הדס וכן הוא בבראשית רבה". 

לעיון נוסף:

הדס מצוי באתר "צמח השדה".

 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל. 

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.