הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
ברייתא=משנה?
כתובות כח ע"א
ת"ר: לוה הימנה בנכסי אביה - אינה נפרעת אלא ע"י אחר.
אמר רב ששת: ואי אתו לקמן לדינא - לא מזדקקינן להו.
רב פפא אמר: שמותי משמתינן להו.
רב הונא בריה דרב יהושע אמר: נגודי נמי מנגדינן להו.
אמר רב נחמן, תנא באבל רבתי: בד"א - שנתגרשה מן הנשואין, אבל כשנתגרשה מן האירוסין - נפרעת ע"י עצמה, שאין לבו גס בה.
ההוא ארוס וארוסתו דאתו לקמיה דרבא, יתיב רב אדא בר מתנא קמיה, אוקי רבא שלוחא בינתייהו;
א"ל רב אדא בר מתנא, והאמר רב נחמן: תנא באבל רבתי כו'!
א"ל: קא חזינן דקא גייסי בהדדי.
איכא דאמרי: לא אוקי רבא שליח בינתייהו, א"ל רב אדא בר מתנא: ניקום מר שלוחא בינתייהו! א"ל, והא [אמר] רב נחמן: תנא באבל רבתי כו'! א"ל: ה"מ היכא דלא גייסי בהדדי, אבל הני קא חזינא להו דגייסי בהדדי.
1.
רב נחמן מביא ברייתא שממשיכה את העניין שבברייתא הראשונה. הוא מגדיר אותה "תנא באבל רבתי".
2.
רש"י מסכת כתובות דף כח עמוד א:
באבל רבתי - מסכתא היא וקורין אותה שמחות וזו היא משנה ראשונה שלה הגוסס הרי הוא כחי לכל דבריו.
2.1
מסכתות קטנות מסכת שמחות פרק א הלכה א:
הגוסס הרי הוא כחי לכל דבר, זוקק ליבום ופוטר מן היבום, ומאכיל תרומה ופוסל מן התרומה, ונוחל ומנחיל, פירש ממנו אבר כאבר מן החי, בשר כבשר מן החי, וזורקין על ידו דם חטאתו ודם אשמו, עד שעה שימות.
אומרים הפרשנים שרש"י רומז מדוע המסכת נקראת "שמחות" כי זה בלשון סגי נהור ל"הגוסס".
2.2
רש"י קורא לברייתא זו "משנה".
3.
הניסוח בסוגייתנו קצת שונה מהניסוח שם במסכת שמחות:
מסכתות קטנות מסכת שמחות פרק ב הלכה יב:
בית שמאי אומרים המגרש את אשתו לא ישרה עמה לא במבוי ולא בחצר, ואם היה של שניהן מפנין זה מפני זה, מפנין אשה מפני האיש; במה דברים אמורים בזמן שנישאו, ובכהונה אף על פי שלא נישאו; במה דברים אמורים מן הנישואין אבל מן הארוסין, וכן החולץ ליבמתו, לא יפנה מפני שאין לבו גס בה.
4.
ויש קובץ שנקרא "ברייתות מאבל רבתי" - כניסוח בסוגייתנו. אלה ברייתות שכנראה לוקטו מהמובא בגמרא, אבל הגמרא התכוונה למשנה/ברייתא במסכת שמחות - עם שינויים קלים.
מסכתות קטנות מסכת שמחות ברייתות מאבל רבתי פרק א הלכה א:
תנא באבל רבתי, במה דברים אמורים שנתגרשה מן הנשואין, אבל נתגרשה מן האירוסין נפרעת על ידי עצמה, שאין לבו גס בה, ואינה מכרת לא בקריצותיו ולא ברמיזותיו.
5.
מוסכם על הפרשנים שמדובר בברייתות ולא במשניות. הן לא כלולות בששת סדרי המשנה של "רבי".
וכך לגבי כל 14 המסכתות הקטנות - אבות דרבי נתן; מסכת סופרים; מסכת שמחות; מסכת כלה; מסכת כלה רבתי; מסכת דרך ארץ רבתי; מסכת דרך ארץ זוטא; מסכת גרים; מסכת כותים; מסכת עבדים; מסכת ספר תורה; מסכת תפילין; מסכת ציצית; מסכת מזוזה.
6.
וכנראה אלה - "ברייתות מאבל רבתי" - משניות/ברייתות שהיו במקורם במסכת שמחות ומשום מה אינן בידינו - ראה "מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד קיא.
7.
וראה ב"שוטנשטיין", הערה 15, שכמה פעמים בש"ס רש"י מכנה ברייתא בשם "משנה": מסכת שבת דף קמ עמוד ב, ד"ה "אידי"; מסכת סוכה דף כח עמוד א ד"ה "משנה".
7.1
ונראה לומר שברייתא כזאת שהיתה מוסכמת וידועה אצל החכמים כינוה בשם "משנה" כדי לתת לה תוקף!
8.
הערה א:
הגמרא מקשה על רבא מרב נחמן? והרי הכלל הוא שלא מקשים "גברא אגברא". אולי מדובר ברב נחמן בר יצחק שהיה תלמידו של רבא ובוודאי למד מפיו של רבא, וממילא יוצא שיש סתירה בדברי רבא עצמו!
9.
הערה ב:
איכא דאמרי: לא אוקי רבא שליח בינתייהו, א"ל רב אדא בר מתנא: ניקום מר שלוחא בינתייהו! א"ל, והא [אמר] רב נחמן: תנא באבל רבתי כו'! א"ל: ה"מ היכא דלא גייסי בהדדי, אבל הני קא חזינא להו דגייסי בהדדי.
יש מקרים בש"ס שהביטוי "איכא דאמרי" מביא את כל מהלך הסוגיה באופן שונה [ואף הפוך] - כבסוגייתנו.
