|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
העיד יוסי בן יועזר איש צרידה על איל קמצא דכן – מצחן דו-גוני
"ומי סבירא ליה לרבי אלעזר ליטמא טמא? והתניא, ר"א אומר: אין טומאה למשקין כל עיקר, תדע, שהרי העיד יוסי בן יועזר איש צרידה על איל קמצא דכן ועל משקין בית מטבחיא דכן" (נדרים, יט ע"א).פירוש: וּמִי סְבִירָא לֵיהּ [והאם סבור] לְר' אֱלִיעֶזֶר שספק משקים לִיטָּמֵא דינו טָמֵא? וְהָתַנְיָא [והרי שנינו בברייתא], ר' אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵין טוּמְאָה לְמַשְׁקִין כָּל עִיקָּר מדין תורה. תֵּדַע שכן הוא: שֶׁהֲרֵי הֵעִיד יוֹסֵי בֶּן יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵידָה עַל מין חגב אחד שנקרא אֵיל קַמְצָא שהוא דָּכָן [טהור] וכשר לאכילה, וְעַל מַשְׁקִין בֵּית מִטְבַּחַיָּא דָּכָן [של בית המטבחיים של המקדש, שהם טהורים]. כי טומאת המשקים אינה אלא מדברי חכמים, ולא גזרו חכמים טומאה על משקים שבמקדש, כדי שלא להרבות שם בטומאה. ומדבריו של ר' אליעזר ברור שהוא סבור שטומאת משקים אינה מן התורה, וכיצד אפשר לייחס לו את המשנה האומרת שספק משקים טמא? (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
ראו במאמר "העיד רבי יוסי בן יועזר איש צרידה על איל קמצא דכן" (פסחים, טז ע"א). לקריאה הקש/י כאן.
רשימת מקורות:
מ. דור, החי בימי המקרא המשנה והתלמוד (עמ' 186-187).
תודה לרב אבישי מגנצא על עזרתו בכתיבת מאמר זה.
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
|